רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 11 בספטמבר 2015

אבי ז"ל - הרב שמואל שאולזון 35 שנה לפטירתו

זה לא רק עוד יארצייט, בכל שנה אתה מבין יותר מה איבדת, אף פעם לא מעריכים את מה שיש עד שאין, וכאשר אני הולך שנים לאחור ובוחן את אותם שנים אני שואל את עצמי היכן הם, איפה מוצאים עוד דמויות כאלו, אנשי אמת, רצינות, מתכוונים למה שעושים, אוהבים לעשות, לא צריכים להתחנף לאף אחד אלא לעשות מתוך אמונה אמיתית, איפה יש עוד דבר כזה בימינו. זה כל כך כואב, כאשר משווים בין מה שהיה למה שיש, מפני שזה זועק לשמים, איבדנו דור שלם, דור של עסקנות מסוג אחר, דור של מי שנשמתם בערה בהם לעשות למען הזולת מפני שזה תפקידם בעולמם, איפה מוצאים עוד את מי שיסע דוקא באוטובוס ולא במכונית מפני שאם הוא לא יחוש את צער הציבור איך הוא יבין אותו. בימינו לא תמצא שרים ואנשי ציבור שיעמדו בתור כמו כולם לצד האוטובוס, יילכו ברחוב ויהיו חלק מהעם יחוש את מה שהעם חש ויידע מה עליו לעשות. בימינו עסקנים מן הסוג הזה מחפשים קריירה משהו אחר לגמרי, ואת זה איבדנו

אבדתי לא רק אבא אלא איש אמת, מי שלא היה שחקן, מי שהאמין במה שעשה ואמר, מי שתוכו היה כברו, אני כל כך מתגעגע לדמויות כאלו, אשר גדלו מלמטה, את חייהם עשו בדרך הקשה והגיעו לאן שהגיעו. אבי ז"ל הפך ליתום כבר בגיל ילד קטן מאוד, אביו ז"ל נפטר במגיפה הנוראה משתיית מים עכורים בגיל 27, באותן שנים זה היה הרבה לפני הקמת מדינת ישראל ולהיות יתום אז לא היה קל כלל, היו צריכים להתגלגל מבית לבית כפי שזה קרה לאחרים. ולכן הוא הבין מה שעוברים אלמנות ויתומים ולכך הקדיש את חייו, היה רץ מבית לבית לעשות בטוח שיש להם מה שהם צריכים, ובזמנים שלא היו את כל הקרנות שיש היום, אז למצוא פת לחם הייתה משימה לא קלה כלל. בירושלים ידעו שיש להם מי שידאג להם בכל עת שיזדקקו לו

אבל זה רק צד אחד שלו, היה לו צד אחר שהוא לא פחות חשוב הוא היה אהוב על הבריות, איני זוכר בכל שנות חיי שהוא יוציא מפיו אפילו לא פעם אחת מילה רעה על יהודי כלשהו, הוא היה בעל מידות שקשה לתאר, ולולא אחרים דחפו שהוא יהיה סגן ראש העיר הוא לעולם לא היה מגיע לתפקיד הזה מפני שהוא לא היה בנוי לפוליטיקה כלל, הוא היה איש של הציבור במלוא מובן המילה, וזו הסיבה מדוע כשהוא עמד בראש רשימת אגודת ישראל בעירית ירושלים עלינו מארבעה מקומות לחמשה, ואסור לשכוח מי עמדו לפניו בראש הרשימה שמות מפוצצים ביניהם חבר כנסת ידוע, הציבור העריך אותו ראה בו את האדם במלוא מובן המילה, כמו שקוראים באידיש א מענטש, הוא עשה הכל שכולם יוכלו לחיות  עם כולם, ביתו ומשרדו היו פתוחים לכולם לא היה דבר כזה חוג זה או אחר, מפלגה זו או אחרת, על פתחו צבאו כל החוגים והסוגים, אשכנזים וספרדים חסידים ומתנגדים ידעו כי הוא האיש שאותו מעניין האדם שבך ולא הצבע או הקהילה אליה אתה משתייך

עבורי חסרונו גדול, מפני שאני מחפש היום דמויות כאלו וקשה למצוא אותם, הציבור הפסיד את אחד האנשים שדמותו קירבה אותך לאבינו שבשמים, אם רצית להבין מה זה יהודי חרדי באמת, אצלו מצאת, מפני שלא היה אצלו צביעות ולא משחק, הוא הוכיח לעולם שכולו שאפשר להיות חרדי ואהוב ונחמד כלפי שמיא וכלפי הבריות, תענוג היה להיות בחברתו

כואב לי לכתוב את הדברים אבל אני מאמין שזו אמת לאמיתה, הקב"ה לקח אותו מן העולם מפני שהוא לא היה יכול לשאת את הפוליטיקה החדשה את ההתפתחות בעולם החרדי את המלחמות הפנימיות, שימו לב, הוא כבר לא איתנו מאז פרצו המלחמות הפנים חרדיות, לפני כן חיו כולם יחד, הוא לא היה שייך לדור הזה, הוא היה מן הדמויות שהותירו לנו דור קודם, וחבל שאין לנו אותו, מפני שחסרים כמותו בימינו

עברו 35 שנה מאז הלך לעולמו בפתאומיות, כאשר ישב וקיבל קהל במשרד באגודת ישראל בירושלים משם יצאה הלווייתו ביום כ"ז באלול תש"ם יומיים לפני ראש השנה תשמ"א

חיים שאולזון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.