ט. וְעַתָּה נַחֲזֹר לָעִנְיָן שֶׁפָּתַחְנוּ בּוֹ, דְּמִמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּראשׁ הַסִימָן נִלְמַד, דְּאָסוּר לְגַנּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ לְסַפֵּר עָלָיו מִדּוֹת הַמְגֻנּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁרָאָה עָלָיו שֶׁנִּתְגָּאָה, אוֹ כָּעַס בְּדָבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן אוֹ שְׁאָרֵי מִדּוֹת מְגֻנּוֹת, דְּזֶה וַדַּאי גְּנַאי גָּמוּר הוּא, וְאַף שֶׁהוּא אֱמֶת, מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה וְלִבּוֹ מַר לוֹ עַל הַמִדּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלּוּ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה עָלָיו, שֶׁהֻרְגַּל בְּאוֹתָן הַמִדּוֹת הָרָעוֹת וְאֵין לִבּוֹ מַר עֲלֵיהֶם כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לֵילֵךְ וּלְהַלְעִיג עָלָיו, דְּאוּלַי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת חֹמֶר אִסוּרָן, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ לְכַמָה אֲנָשִׁים וַאֲפִלּוּ מִבַּעֲלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין הַמִדּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלּוּ לְאִסוּר גָּדוֹל כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁהֵם עַל פִּי אֱמֶת לַמִתְבּוֹנֵן בָּהֶם בַּכְּתוּבִים וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל, רַק לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן סְתָם, וְאוּלַי גַּם הַחוֹטֵא הַזֶּה דַּעְתּוֹ כֵּן, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ אֶת חֹמֶר אִסוּרָן כְּמוֹ שֶׁהֵם, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, (וּכְבָר נִמְצָא בְּשַׁבָּת (דף ס"ט): שָׁגַג בְּכָרֵת וְהֵזִיד בְּלָאו שְׁמֵה שְׁגָגָה) וְאַדְּרַבָּה, אִם רוֹאֶה אוֹתוֹ שֶׁהֻרְגַּל בְּאַחַת מֵהַמִדּוֹת הָרָעוֹת הַנַּ''ל, יֵשׁ לוֹ לְהוֹכִיחוֹ וּלְהַצִיעַ לְפָנָיו אֶת חֹמֶר אִסוּרָן, וּבָזֶה יְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְּ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'', וְאֶפְשָׁר שֶׁיּוֹדֶה לוֹ שֶׁעַוְלָה הוּא עוֹשֶׂה, אֲבָל עַתָּה דַּרְכּוֹ יְשָׁרָה בְּעֵינָיו, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"א ב'): ''כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו'' עַל כֵּן אָסוּר לְהַחֲזִיקוֹ עַל יְדֵי זֶה לְרָשָׁע וְלֵילֵךְ לְסַפֵּר עָלָיו.
י. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם רוֹאֶה אָדָם בְּאֶחָד מִדָּה מְגֻנָּה, כְּגוֹן: גַּאֲוָה אוֹ כַּעַס אוֹ שְׁאָרֵי מִדּוֹת רָעוֹת אוֹ שֶׁהוּא בַּטְלָן מִתּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, נָכוֹן לוֹ לְסַפֵּר דָּבָר זֶה לִבְנוֹ אוֹ לְתַלְמִידָיו וּלְהַזְהִירָם, שֶׁלֹּא יִתְחַבְּרוּ עִמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמַעֲשָׂיו, כִּי הָעִקָר מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּלָשׁוֹן הָרָע, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, הוּא אִם כַּוָּנָתוֹ לְבַזּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ וְלִשְׂמֹחַ לִקְלוֹנוֹ, אֲבָל אִם כַּוָּנָתוֹ לִשְׁמֹר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַעֲשָׂיו פָּשׁוּט דְּמֻתָּר וּמִצְוָה נַמֵי אִיכָּא (גם כן יש). אַךְ בְּאֹפֶן זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נִרְאֶה, דְּמִצְוָה לְהַמְסַפֵּר לְבָאֵר הַטַעַם, לָמָה מְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה הַשּׁוֹמֵעַ לְהַתִּיר עַל יָדוֹ יוֹתֵר מִזֶּה, וְגַם שֶׁלֹּא יָבוֹא לִתְמֹהַ עָלָיו, שֶׁהוּא סוֹתֵר אֶת עַצְמוֹ, כִּי פַּעַם יֹאמַר לוֹ, שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָן בִּכְלָל ט', שֶׁמִצְוָה רַבָּה הִיא לְהַפְרִישׁ בָּנָיו הַקְטַנִּים מִזֶּה הֶעָוֹן, וְעַתָּה הוּא מְסַפֵּר בְּעַצְמוֹ, (וּבְהַאי גַּוְנָא אִיתָא (וכיוצא בזה כתוב) בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ יוֹרֶה דֵּעָה, אִם הוּא מַתִּיר דָּבָר, שֶׁיֵּשׁ פּוֹסְקִים לְאִסוּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.