דברי מחשבה ועמקות מתוך מחשבת *מחשבת הנפש (חלק נו)*

מסופר על מלך גדול, ששלח את עבדו לקנות לו מן השוק דג, וביקש ממנו לכבוד יום הולדת המלך להכין לו את הדג כאשר אהב המלך. 

הלך העבד וקנה דג גדול, אך הדג היה מקולקל. העבד ברשלנות לא שם את ליבו לדג המקולקל, ובישל אותו. המלך הזמין את אורחיו ליום הולדתו, וישב ברוב כבוד והדר לאכול את הדג האהוב עליו. 

והנה בחתיכה הראשונה, המלך הקיא על השולחן בפני כל מכובדיו. כעס המלך כעס גדול על עבדו, וחמת המלך בערה בו. קרא את העבד למשפט, ונתן לו שלושה דרכים או לשלם לאוצר המלך מאה מטבעות זהב, על הבושה והחרפה שגרם למלך ביום הולדתו בפני אוהביו ומכריו, או לקבל מאה מכות או לאכול את הדג המקולקל. 

אמר העבד, אני יאכל את הדג זה הדבר הקל ביותר שנראה. הלך העבד והתחיל לאכול, וכך אכל שמונים אחוז מהדג, ולא יכל להמשיך, התחיל להקיא. 

ביקש מהמלך שיתנו לו מאה מכות במקום לאכול, וכך התחילו להכות אותו. במכה השמונים, לא יכל העבד לעמוד בה וביקש לשלם את המאה מטבעות, ובסוף יצא שגם אכל, גם לקה וגם שילם.

יש דברים בחיים של האדם שגורמים כעס בשמים, וכאשר האדם עובר על הדברים האלו, הקב"ה מענישו בגם אכל, גם לקה וגם שילם.

ולכן על האדם להיזהר מן הדברים שעל פי צדק הוא צודק והיושר נראה איתו, אך הדברים האלו הם אכזריים לחלש, לא הגונים כלפי המסכן. על כאלו דברים משלמים באכל, לקה ושילם.

*(כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)*