אש המחלוקת – המלחמה של הרב שך נגד בית בריסק ובמרן הגרי"מ פיינשטיין והמלחמה בפוניבז' – פרק שלישי על מלחמות הרב שך מתוך מחקרו של בנימין בראון

המלחמה נגד משפחת פוברסקי

"בסוף שנות השמונים יצא הרב שך למערכה גם בביתו פנימה — בישיבת פוניבז'. שנים רבות שררה מתיחות סמויה בינו לבין ר' אברהם כהנמן, בנו של מייסד הישיבה. למשפחת כהנמן הייתה הבעלות על הישיבה, ור' אברהם שימש מנהלה האדמיניסטרטיבי. נוסף על כך שררה מתיחות בין הרב שך לבין ראש הישיבה ששימש לצדו, ר' דוד פוברסקי, ובמיוחד עם בנו של זה, ר' ברל, שאף הוא לימד בישיבה. במשך השנים לא הגיעו מתיחויות אלה לכדי עימות פומבי.

ואולם בשנת 1987 ביקש הרב פוברסקי למנות את חתנו למגיד שיעור בישיבה. הרב שך התנגד, וכך גם משפחת כהנמן, כל אחד מנימוקיו הוא. שני הצדדים היריבים עשו אפוא יד אחת נגד הצד השלישי, והברית הלא צפויה הביאה לנישולה של משפחת פוברסקי מכמה עמדות כוח שהיו לה בישיבה. ברית זו אף סייעה לרב שך לקדם כעבור זמן מה את מינויים של ר' שמואל מרקוביץ' שהיה חתנו של ר' אברהם כהנמן ור' אשר דויטש, שניהם מעריצים נלהבים ונאמנים שלו.

הסכסוך הסתעף כאשר ר' שמואל מרקוביץ', שנחשב בשעתו "כוכב עולה" ורבים ראו בו יורש אפשרי לרב שך, הסתבך במאבקים הפנימיים. היו לו התנגשויות עם גיסו, ר' אליעזר כהנמן (בנו של ר' אברהם), על שליטה וכספים, והיו לו עימותים עם ר' ברל פוברסקי על ההנהגה הרוחנית. על רקע מאבקים אלה התפרקה בתוך זמן קצר הברית קצרת הימים והלא טבעית בין הרב שך לבין משפחת כהנמן, ור' אליעזר כהנמן חבר אל ר' ברל פוברסקי. גם הפעם הוכחה הברית כיעילה, והמחנה המאוחד הצליח לדחוק את רגליו של ר' שמואל מרקוביץ'. סכסוך זה הביא למתח רב בישיבה עוד בימי חייו של הרב שך. 

מלחמה נגד חתנו של הרב מבריסק

אם לא די בסכסוכים האידאולוגיים והפוליטיים, התערב הרב שך באותה התקופה בשורה של סכסוכים נוספים. הבולט שבהם, ואולי גם הקשה שבהם, היה פרשת משבר הנישואין של הרבנית הינד'לה קוטלר.

הינד'לה הייתה בתו של ר' יחיאל מיכל פיינשטיין, מגדולי התורה הליטאים בארץ, ומצד אמה — נכדתו של ר' יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק, שכבר עמדנו לעיל על מעמדו הרם בעולם התורה הליטאי. היא נישאה לר' מלכיאל קוטלר, נכדו של ר' אהרן קוטלר, מייסד ישיבות קלצק בליטא ולייקווד בארצות הברית.

מדובר אפוא בשידוך של מיטב האריסטוקרטיה הלמדנית הליטאית. מלכיאל עלה לארץ ישראל, משום שבבית בריסק חזקה מצוותו של הרב מבריסק שלא לעזוב את ארץ ישראל. חיי הנישואין של בני הזוג היו טובים, אך לא נולדו להם ילדים. כעבור כמה שנים חלה אביו של ר' מלכיאל, ראש ישיבת לייקווד ר' שניאור קוטלר, ושכב על ערש דווי. ר' מלכיאל מיהר לאביו שבארצות הברית ושהה לצדו עד פטירתו בשנת 1982.

לאחר השבעה הציעו מורי הישיבה לר' מלכיאל את משרת ראש הישיבה. לייקווד היא הישיבה הגדולה והחשובה בארצות הברית, וזו הייתה הצעה שאי–אפשר לעמוד בפניה. ר' מלכיאל מיהר לכתוב אל אשתו ולשכנעה כי תבוא אחריו לארצות הברית, אך אמה של הינד'לה, ליפשה, הכריעה חד– משמעית כי בתה לא תצא לאמריקה. לחציו ובקשותיו של ר' מלכיאל לא הועילו, ובשנת 1985 הוא ביקש לתת לאשתו גט ולשאת אחרת על פניה. גם לכך סירבה הינד'לה, במצוות אמה, וכאשר תבע אותה ר' מלכיאל בבתי דין חרדיים — לא התייצבה לדין. כעת הגיעה הפרשה לשדרות הרחבות יותר של הציבור החרדי שעקב בשקיקה אחר הרכילות העסיסית מן הצמרת.

הרב שך מחליט להתערב בעד משפחת קוטלר

בשלב זה התגלגל העניין לפתחו של הרב שך. ובכל זאת הספיק הרב שך להסתכסך עם בית בריסק קודם לכן, כאשר מתח ביקורת על ההפרזה שנהגו, לטעמו, בלימוד סדר קודשים. הוא גם היה בקשרים טובים עם אביה של הינד'לה. תחילה ניסה לשכנע את משפחתה של הינד'לה כי אין סיבה להתעקש וכי עליה ללכת בעקבות בעלה, אך הלחצים לא הועילו. בשלב מסוים כבר היה ניכר שחיי הנישואין של בני הזוג לא ישתקמו, וכל שהיה דרוש הוא דרך נאותה לפרקם. מכיוון שהינד'לה ומשפחתה סירבו לגירושין, עלתה הצעה רדיקלית: היתר מאה רבנים. היתר זה הוא חלק מן החרם הנודע של רבנו גרשום. מכיוון שהחרם אוסר על הבעל לשאת אישה שנייה וכן אוסר עליו לגרש את אשתו בעל כורחה, הוא קובע גם מנגנון למקרה שבכל זאת יש הצדקה לפירוק הנישואין: הגבר יפקיד גט בבית הדין שיימסר לאשתו אם תחליט בכל זאת כי היא מוכנה לקבלו ויהיה רשאי לשאת אישה שנייה על פניה ומשמעות הדבר, בתרבות האשכנזית, היא בניית תא משפחתי חדש ופירוקו של התא הישן אם יחתמו מאה רבנים משלוש מדינות על היתר לנישואין שניים.

הדיוט קופץ בראש: הרב שך חותם ראשון

הרב שך היה הראשון שחתם. בית דין חרדי שהוקם במונסי פעל להשגת החתימות הדרושות, והחותמים הצטרפו בזה אחר זה. חלקם עשו זאת בלי ספק בשל מוראו של הרב שך. בתוך זמן קצר יחסית הצטברו מאה החתימות הנדרשות, וקשר הנישואין בין ר' מלכיאל להינד'לה פורק. הינד'לה נשארה בארץ, ללא גט וללא תא משפחתי חדש, אך לפחות יכלה לשקוע מחדש אל תוך אלמוניותה. למותר לציין כי הרב שך "שרף" לגמרי את קשריו המעורערים עוד מקודם עם בית בריסק, שהוא בלי ספק אחת החוליות החשובות באריסטוקרטיה הלמדנית הליטאית. אולם מהלכו עורר, כצפוי, התנגדות בקרב רבנים נוספים, ולא מעטים, שערערו על הצדקתו ההלכתית של המהלך. בלטו בהם הרב שמואל וואזנר ,שבאותם הימים עדיין לא הגיע לקרע העמוק עם "גדול הדור" קרע זה עתיד להגיע בעקבות המחלוקות עם הרב שך בעניין רבנות העיר בני ברק. כמו כן יצא נגד הרב שך ר' חיים גריינימן, שכבר היה לו חשבון פתוח עם הרב שך