מה היה בחתונה בסיוון תשמ"ה של מלכיאל קוטלר בן ה-35 ושרה טיקוצקי בת ה-19 - סיפורים פיקנטיים מחתונת ההיתר מאה רבנים שארגן הרב שך

מאת יודע דבר

לכבוד ר' חיים שאולזון

מלכיאל קוטלר בן ה-35 ושרה טיקוצקי בת ה-19 התחתנו בחודש סיוון תשמ"ה ב"פסיפיק קאונטרי קלוב" לאחר שברח מאשתו הינדה נכדתו של מרן הגרי"ז ובתו של מרן הגרי"מ פיינשטיין ולקח לעצמו בחורה צעירה ממנו. יוזם ההיתר מאה רבנים הרב שך שלח לחתונה בקבוק יין מיוחד מישראל על נקמתו בבית בריסק, וכדי להחניף עוד קצת למשפחת קוטלר שהפכה אותו ל"גדול" ושימנה אותו בכספים. משמר כבד של שוטרים אמריקאיים הגן על בני הזוג ואורחיהם.

משפחת בריסק קראה לציבור להחרים את כל ישיבת ליקווד בגלל ראש הישיבה שלה, שעבר על חרם דרבנו גרשום. ספר מיוחד בשם "אמת קנה" (שיצא בהוצאת "ועד לאמת וצדק", ברוקלין, נאו יארק, אלול תשמ"ה), ובו תשובה של שלושה רבנים - הרב יעקוב שיף, הרב אליקים געציל שלזינגר ומכתב הרב אליעזר צדוק טורצ´ין - נגד היתר מאה הרבנים. בספר נאמר כי מלכיאל קוטלר נטש את אשתו שלא כדין והוא היה זה שברח ממנה. כיוון שכך, ההיתר פגום מעיקרו. הספר מביא מסמכים בחתימת חשובי הרבנים בארץ, המוכיחים, כי הרבנית הינדה  לא סירבה לבעלה ולא מרדה בו.

"כל מעשה ההיתר ביסודו אינו אלא אחיזת עיניים, של מחשבה זדונית להשפיל עד עפר כבוד בת ישראל צנועה וטהורה, בתם ונכדתם של גדולי ישראל" (קונטרס "יראה הקהל וישפוט", עמוד 2, מתוך הספר "אמת קנה"). הרב שיף קובע שם, כי "... כל ה´היתר´ עם כל סעיפיהם וחלקיהם, הוא כולו טעות ודברים שאין בהם ממש, ואין בהם שום דבר נכון, אין גם אחד, ונעשה על ידי אנשים שאינם ראויים להוראה, כאשר מוכח מכל דבריה, ואין שום תוקף בהיתר זה על פי דין" ("אמת קנה", עמוד כ"ב בתשובת הגר"י שיף). את בית הדין של מונסי, שהוציא את ההיתר, כינו הבריסקאים בספרם בלעג מר "בית דין סודי", משום שכלל לא טרח לקרוא לנציגי האישה, כדי לשמוע את טענותיה. לרבנים הינמן, לנדסמן ומאלינוביץ, שהרכיבו את בית הדין שנתן את ההיתר במונסי, ניתן בספר התואר "ראביי", שהוא תואר זלזול הניתן לרב רפורמי. כל זאת כדי להראות עד כמה מואסים הם בבית דין זה.

בספר מתואר בפירוט רב את הלחצים הכבדים והאיומים  שהפעיל הרב שך על רבנים ליטאים. הרבנים קבעו כי קוטלר מוחרם ומנודה, אסור ללמוד תורה מפיו ועליו לגרש את אשתו השנייה, שנלקחה על פי היתר שאין לו בסיס הלכתי.

http://nlul.blogspot.com/2012/05/blog-post_180.html