 |
| 'האמת בפרצוף' מתוך ספרו של חיים שאולזון |
בשלשים השנים האחרונות קורה משהו שגרר מהפך בכל תפיסת עולם הישיבות, החל מלימוד ה'מוסר' שהפך להיות זול. בעבר למדת 'השקפה' מן המוסר מ'מסילת ישרים' מ'שערי תשובה' מ'חובות הלבבות' עד שבאו מי שלא קלטו איזו צרה הם מביאים על עצמם, והחליטו כי 'השקפה' ילמדו מן העיתון, ובמקום ללמוד 'חובות הלבבות' לומדים 'יתד נאמן', כאן מונח עיקר החורבן, מפני שזו שינתה את ה'השקפה' מן הקצה אל הקצה, הפנימיות הפכה להיות אלימה מפלגתית אינטרסנטית, לא עוד עבודה על ה'מידות' אלא על הפוליטיקה, עמלו חזק על דבר אחד 'כבוד התורה' שהוא מאוד חשוב אבל שכחו משהו עקרוני בענין הזה
בכל הדורות היה הענין של 'כבוד התורה' דבר חשוב ורציני, אבל עד לשלשים השנים האחרונות העיקר היה 'תורה' וה'כבוד' היה השני הטפל ל'תורה', אז באו לבלרים עסקנים שהחדירו 'השקפה' חדשה כי ה'כבוד' קודמת ל'תורה', לא עוד תורה עיקר והיא הדריכה ועימה באה הכבוד, אלא הכבוד הוא העיקר, התורה בעדיפות שניה ושלישית. ומה לנו יותר ממה שקורה ברחובות בימינו בהפגנות אלימות ובמעשים שהם כל כך חמורים שהם היפך ההלכה והיפך ה'השקפה' המקורית, בנו משהו חדש שנובע מתוך 'כבוד' ששולטת על ה'תורה'
'כבוד' היא השחתה, היא מחנכת למידות רעות ומגונות, רק כשה'תורה' היא העיקר וה'כבוד' טפל ה'תורה' שומרת שלא יתדרדרו, אבל כשה'כבוד' עיקר ל'תורה' אין עוד את היכולת להשפיע, ולכן נמצא סוטים ואלימים, זה מה שמסביר את המהפך בשלשים השנים האחרונות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.