ובכל זאת החלטתי כי הפעם הענין שונה, מפני כמו אצל רופא, כשכואב וצריך לעבור טיפול חושפים גם את אותם חלקים שלא נחשוף בפני כל אדם, רופא חייב לדעת כל פרט ולהגיע למקום הבעייתי ושם לטפל. במקרה שלפנינו הרופא הוא הציבור, הפרסום זו התרופה למצב הזה, אם נמשיך למנוע את הפרסום נשמע על עוד הרבה מאוד כאלו, המצב יילך ויחמיר
במשך של שנים רבות שתקו מתוך תקוה כי ימצא דרך וזה יפסק או לפחות יעצור, מתברר שדוקא מפני שאין פרסום ומפני שבציבור החרדי בנושאים האלו יש וטו זה נמחק ובודאי שלא עוסקים בו ברבים אז מתירים לעצמם לקחת סיכון שלא יידעו ואם יידעו לא יהיה זה נורא כל כך. כשיבינו ויידעו כי לא עוד, אלא יפרסמו כל פרט, יחשבו פעמיים בטרם עושים דברים כאלו
המטרה שלי היא לעשות כל מה שאפשר על מנת להרתיע, שיחשבו פעמיים בטרם עושים דברים כאלו, וגם אם זה נכון שסוטה הוא סוטה, ובכל זאת זה אחרת כשיודעים שיפרסמו. כאשר אני לוקח בחשבון גם את הנפגעים והנפגעות אלו צריכות לדעת שיש מי שיתייצב לצידן בשעה כזו וילחמו בסוטים הללו
אסור לשכוח, מדובר בבעיות פנים משפחתיות, הנפגעים והנפגעות חוששים שיסולקו מן הבית הם יהיו ברחוב הם יהיו ללא אבא ואמא ושותקים. במקרה של מקלב רק לאחר שהיתה מי שהרגישה חפשית ולא תלויה בו היא עשתה את הצעדים הנכונים, אני רוצה שהכל יידעו כולל צעירים וצעירות כי אין להם מה לפחד יש מי שיגן עליהם במצבים כאלו, ונעצור זאת בזמן. קחו את המקרה של מקלב זה נמשך שנים, כך גם בפרשת אייזנשטיין, אם היו לנפגעים את מינימום הידע הזה שיש מי שיעזור להם ולא יתן להם ליפול במצב הזה, הן היו פותחות את הפה ועוצרות בעד המעשים הללו
עוד אני לוקח בחשבון, את הרבנים, אותם צריכים להוקיע מפני שאליהם מגיע החומר הזה והם שותקים, הם צריכים לדעת כי נפרסם את שמותיהם על מנת שיידעו כי הם לא עשו את מה שצריך ובזמן להציל את הנפשות הללו. במקרה של מקלב יודעים אנו על כמה שידעו מן הדברים כבר כמה שנים ושתקו, הם לא פחות אשמים, אם הם היו עושים מה שהיו צריכים לעשות היה מקלב במשטרה כבר לפני שנים
אני מפרסם למען מטרה ברורה, מדובר פה בהצלת נפשות ממש, וכמו בשבת שבמצב כזה אין מנוס אלא לחלל את השבת, ככה גם כאן, במצב הזה אין מנוס אלא לפרסם, מתוך חשבון שעדיף נזק חד פעמי על נזקים רבים שיבואו אם ימשיכו לשתוק
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.