בשנים האחרונות ובמיוחד
בחודשים האחרונים מרבים לערוך כנסים גדולים ובומבסטים נגד פגעי הטכנולוגיה.
אין ספק שהיהדות החרדית נמצאת בתקופה לא פשוטה ולא קלה במערכה זאת. מצד
אחד העולם מתקדם ובמהירות עצומה, ומצד שני הסכנות המרובות שבחשיפה.
מצד שני, השיטה והדרך לסגור ולסגור ולא לתת חשיפה אפילו מינימלית למה שקורה מסביבנו היא שטות גמורה ועצומה.
הרבנים מנסים עדיין בכח לשלוט ולסגור. אבל הסיפורים האחרונים מוכיחים בבירור, שלהפך הוא הנכון.
הסיפור המזעזע של אותו ר"ם
בישיבה שפגע בבנות משפחות הוא איום ונורא. הזעזוע הגדול הוא לא המשגיח
בעצמו. כבר שמענו וראינו פושעים גדולים ממנו, ועבריינים הזויים גרועים
ממנו.
המזעזע הוא איך משפחה שלמה
הולכת שולל ולא בתקופה קצרה אלא לאורך שנים. מפחדים להתלונן, מפחדים להגיד
מילה. היכן הבעלים שלהם? היכן הן בינם לבין עצמם, שאלות קשות עולות מקריאת
כתב האישום.
אבל אין ספק שלו הם היו
נחשפות לסיפורים שפורסמו בחודשים האחרונים, לו הן היו מבינות שנגמרו הימים
שהרבנים, ראשי ישיבות, משגיחים עושים מה שלבם חפץ, גם הן היו ממהרות
להתלונן.
הצמצום והסגירות שבו הן חיו, כנראה היה לרעתן. ימים יגידו עד כמה הדברים צודקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.