בתחילת ההקפות, כשקולו נשנק מבכי, פתח האדמו"ר לפתע בדברים
ואמר: "קשה מאוד במצב הנוכחי עם ריקודים ושמחה, מילא בחג כשיש לנו מצווה של
שמחת התורה, אבל כעת במוצאי החג קשה לרקוד בשעה שיהודים בצער, כשדם יהודי
נשפך בחוצות, כמה יתומים ומשפחות מתיישבים עכשיו שבעה על יקיריהם. איך אפשר
לרקוד? אלא חזקה עלינו דברי רבותינו שאמרו שההקפות במוצאי החג נעלים יותר
מהחג עצמו. אצל זקני הבני יששכר מדינוב זימרו עכשיו את הזמר 'תורה הקדושה
התחנני בבקשה' כך גם אנו נרקוד ונבקש עתה מהתורה הקדושה שתרחם עלינו, 'וחיי
עולם נטע בתוכינו' התורה זה הסניגור הכי גדול שיש לנו".
האדמו"ר המשיך: "אין לנו בדורינו חוני המעגל שיגיד איני זז
מכאן עד שתרחם עלינו. ניקח ע"ע להתחזק בהתמדה בלימוד התורה. זה החיזוק
היחיד והכי חזק שנשאר לנו בדור הזה. תורה ושוב תורה". בסיום הדברים הורה
האדמו"ר לשיר את תורה הקדושה כולם יחד. היו אלו דקות של רטט ואוירה שמימית.
גם בהושענא רבא כשהגיע האדמו"ר למילים הושע נא 'ההרוגה עליך'
אמר הרבי: "תראה הקב"ה, אנשים נהרגים עליך, בביתך, סמוך לביתך", והאדמו"ר
הזיל נחלי דמעות בעת שנוהג להטעים את ההושענות בתרגום ביידיש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.