חדשות מסעירות מיום חמישי בשעה ארבע לפנות בוקר : בדירה של ועד תלמידי התמימים, בעוד כל התמימים נמים את שנתם העריבה, לאחר יום ארוך ומפרך של לימודים, וטיולים בשמש הקודחת על רחוב קינגסטון, בשעה 4:10 לפנות בוקר, בדירה השקטה שברחוב פרזידנט 1540, על דלת החדר השני שבקומת הכניסה, נשמעים צעקות רמות, בעיטות, ודפיקות אגרוף על דלת העץ הדקיקה. צעקות גנאי הקוראות לפתוח את הדלת. לרגע חשבנו שמחבל לבנוני מתאבד, מאיים להתפוצץ כאן ברגעים הקרובים. אבל לא. לאחר מספר דקות, שבהם הצלחנו להתעורר, מבלי להבין עדיין, האם התופעה הטראומתית הוא חלום בלהות, או אולי ח"ו משהו אמיתי. אנו רואים את דלת העץ נפרצת לחלקים קטנים, וכף יד מסובבת את המנעול הזעיר. והנה לא פחות ולא יותר, אנו רואים את ב. ג. עומד על מפתן החדר. פנים אדומות מכעס ומאמץ. כשמאחוריו הדלת הפרוצה. עוד אנחנו מנסים להתאושש, הוא מדליק את האור, ומתחיל לצלם בחור בחור. ובעוד מספר תמימים מכסים את פניהם עם השמיכה הדקיקה, ב. מיודעינו פשוט מעיף אותו, ומצלם! לאחר שעה ארוכה רבת תלאות וייסורים.... הוא יוצא את החדר משאיר מאחוריו תמימים עייפים, דלת שבורה. חדר מלוכלך ממש מנסורת עץ שטיח מאובק. דלת פרוצה. בחורים רועדים מפחד מעוצמת החוויה המטלטלת. אין בכח האותיות להעביר את עוצמת הכאב. ואין באפשרות הטקסט לשדר את ההרגשה הנוראה.... עד כאן הסיפור המזעזע הנכתב בקצרה ממש, ללא תיאור מלא של קלטת האודיו שלא קיימת. הכותב בדמע וכאב. ותוך כדי פיהוק מהעייפות המצטברת. בתקוה לשינוי, והערכת מצב אמיתית המביאה לשינוי, או לכל הפחות לבקשת סליחה ופיצוי הולם לתמימים הכואבים על לא עוול בכפם. א' התמימים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.