אווירת המלחמה והבלתי נודע, האופפת ומקיפה את העם היושב בציון, מחזירה אותי עשרות שנים לאחורה.
ילד בן 11 שנה הייתי, כאשר ביקרתי לראשונה בבית הכנסת חב"ד ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים בירושלים.
דמות
אחת שבלטה בנוף האנושי שם נחקקה בזיכרוני ובתודעתי. היה זה לאחר תפילת ליל
יו"ט ראשון פסח (אם אינני טועה), והנה בפינה הימנית של 'מזרח' ביהכ"נ בית
הכנסת התרומם יהודי צנום, מעוטר זקן חום-אדמוני, עיניו בורקות אש וכולו אש
להבה ומבע של ריתחא דקדושה, וחילק לנוכחים פיסות מצה שמורה - שיירים של מצה
שנאפו במסירות נפש ברוסיה הסובייטית (בקייב, דומני).
היהודי הזה היה ר' אהרן רבינוביץ זצ"ל שבקע את 'מסך הברזל' הקומוניסטי, ועלה לארצנו הקדושה באותם ימים מאחורי מסך הברזל מהעיר קייב.
לימים
נודע לי כי מדובר לא בסתם "ר' אהרן רבינוביץ", אלא, כפי שמתאר אותו כ"ק
אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש באיגרת מענה אליו : "הרה"ג וו"ח אי"א רב פעלים
מו"ר אהרן".
עוד
כותב לו הרבי, בין היתר באותו מכתב: "...וינצל כישרונותיו להחזקת היהדות
והפצתה בסביבתו עתה, ודלא כהטועים לומר אשר נסיונות ביהדות הוא רק במדינתו
לפנים (הכוונה לברית המועצות) ומעבר לגבול המדינה ההיא (כלומר, בארצות
החופש) אין נצרכים להתעוררות ומסירות נפש וכו'....וכיון שהוא הגבר ראה עני,
איך שעומדים במסירות נפש על לימוד התורה, קיום המצוות מתוך גזירות איומות,
בטח יהיו דבריו נשמעים יותר....".
אח"כ
זכיתי, לא אחת, להיתקל בדמותו של ר' אהרן זה, בשטיבלאך של זכרון מוישה.
ומנהג בקודש עשה לו, שלאחר כל תפילת שחרית - לפתוח את היכל ארון הקודש
ולקלל קללות נמרצות את המשטר הסובייטי בברית המועצות ולאחל לו שיתבטל במהרה
(ולבסוף, התקיימו ב"ה "איחוליו").
ניתנה
ראש ונשובה, למה שכתבתי בראש דבריי, הכיצד דמותו הטהורה של ר' אהרן זצ"ל
זה התחברה עמי ולאוירת המלחמה של הימים הטרופים שאנו חווים היום;
מונחת לפניי תצוגה של פיסת עיתון ישן ('מעריב') , ובה ידיעה מקיץ תשכ"ז, וזה לשונה:
"אלוף אריק שרון השתתף שלשום במבצע 'הנחת תפילין' הנערך מידי יום ביומו ליד רחבת הכותל המערבי.
מבצע
זה, עורך הרב אהרן רבינוביץ מחסידי חב"ד, שעלה ארצה לפני כעשר שנים מברית
המועצות. הרב רבינוביץ מציע לכל עובר ושב לקיים את מצוות הנחת תפילין כשהוא
מצוייד בכמה זוגות תפילין.
כך מנהגו בכל ימות השנה. אך לפי הוראות האדמו"ר מלובאביץ', הוא מרבה עתה בזיכוי בני ישראל במצוות הנחת תפילין.
...שלשום
בשעות אחר הצהריים, כאשר הגיע אלוף אריק שרון...לרחבת הכותל המערבי...ניגש
אליו הרב אהרן רבינוביץ והציע לו לקיים מצוות הנחת תפילין, שהיא סגולה
להטלת אימה ופחד על האויבים שלנו....
לאחר
שהרב רבינוביץ הניח תפילין על ידו ועל ראשו של אריק שרון...קרא כל הקהל
שנכח במקום, יחד עם האלוף, תפילת 'שמע ישראל' שבע פעמים בזו אחר זו". עד
כאן לשון הידיעה.
לחובבי
פיקנטריה, נפרש את מה שרמזנו בכותרת, כי אותו חסיד חב"ד איש המסירות נפש –
אינו אלא אביו של ...העיתונאי מ'יתד נאמן' , "בן יכבד אב", בני רבינוביץ
יבלטו"א.
חיים שאולזון מוסיף:
עם ר' אהרן רבינוביץ גדלתי מאז הוא התפלל בבית הכנסת חב"ד במאה שערים ברח' בעל התניא שם נולדתי ועד לגיל 17 - כשהורי עברו לגור בבית וגן - זה היה מרכז חיי, זוכר אני אותו ואת בנו, הם היו גרים בשיכון הרבנים ולמרות המרחק היו מגיעים עד למאה שערים למרות שהיו עוד בתי כנסת של חב"ד שיכלו להתפלל שם והיו יותר קרובים לביתם. בכל שבת, חצי הדרך היינו הולכים יחד הביתה לאחר התפילה.
ר' אהרן אש להבת קודש, לא יכולת שלא לחוש בו ולראות אותו בבית הכנסת, ואסור לשכוח כי בבית הכנסת חב"ד באותן שנים היו 'עובדים' במובן האמיתי של הדברים כאלו אשר עד היום חקוקים בזכורני בעבודתם בתפילה שהיתה מעל ומעבר למושגים של ימינו
בנו בני היה אז ילד קטן, מדובר כאן בלפני חמישים שנה ויותר ועבורי ביותר משישים שנה בבית הכנסת שאת יחודיותו קשה לתאר במילים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.