״יש אנשים, שבטעות ידרכו לך על הרגליים, ויתנצלו מעומק הלב,
בעוד שיש אנשים שידרכו לך על כל הלב- ואפי׳ לא ישימו לב...״
חידוש:"אני לדודי ודודי לי"ר"ת אלול. ידוע. שיש ש"ע.אורות בכתר עליון שמאירים בעולם.אים נעשה חשבון של גמטרייה של המילים.אני לדודי ודודי לי.יהיה גמטרייה 185.ו-185 כפול שתיים שווה 370. ש"ע אורות.ועוד.אני לדודי ר"ת.אל.שזה חסד.שנאמר" חסד אל כל היום."ואל במילואו שזה אלף.למד.יוצה גמטרייה 185.לאמר לנו שכל החודש הזה מלא אור וחסד ה" הדברים לע" נ אימי מורתי שולה בת מסעודה ז"ל.
עם חשיכה הגיע קבצן נווד לכפר, נכנס לפונדק ושאל לאכול. אמרה לו הפונדקית:
בעלי לא שב עדיין מן העיר, ובביתי אין כלום, לא לחם ולא תבשיל.
תמה הקבצן:
הרי הבל עולה מן התנור.
כיחשה לו הפונדקית והשיבה:
לבנים צואים הכנסתי לתנור, כדי לטהרם.
שתק הקבצן ועלה על התנור לישון. וכשראה, שהפונדקית נסתלקה לחדר אחר, חזר וירד ופתח פי-התנור ומצא – קדירה מלאה תבשיל חם. אכל את התבשיל, פשט תחתוניו ושם אותם בקדירה, החזיר את הקדירה לתוך התנור ושוב עלה על משכבו.
לא היתה שעה מועטת והפונדקי שב מן העיר. יצאה אליו האשה ואמרה לו:
אל תשמע קולך... הקבצן נווד ישן על התנור.
נכנס הפונדקי אל הבית וישב אל השולחן לאכול. מיד הביאה הפונדקית את הקדירה מן התנור והפכה אותה לתוך הקערה ונתמלאה כל הקערה – תחתונים.
ימח שמו של אותו ממזר! – צרחה האשה ורמזה כלפי הקבצן שעל התנור. – ודאי שלו הם.
עלה הפונדקי לשם, טפח לו לקבצן טפיחה יפה באחוריו ושאל:
רבי יהודי, מה להם לתחתוניך בקדירתי?
שיפשף הקבצן את עיניו והחזיר:
אשתך אמרה, שהכניסה לבנים לתנור, כדי לטהר אותם. נמלכתי והוספתי את התחתונים שלי... חייך, שגם הם טעונים טהרה...°
אמר נכד לסבו:
סבא, בוא ונלך לראות את השוורים שבקירקס, העושים נפלאות גדולות עד כדי סכנת-נפשות ממש.
החזיר לו הזקן:
בני, השמע לאוזניך מה שפיך מדבר. גדולה מטבע, שהללו מוסרים את נפשם עליה, כדי להכניסה לרשותם. עכשיו, שאני כבר הכנסתיה לרשותי שלי, אלך ואוציאה לרשותם שלהם?...
בזבזן, בנו יחידו של עשיר קמצן, בנה בית והתקין לו אולם לאורחים יפה ומרוּוח. וכשבא האב הקמצן לראות את הבית ונכנס לאולם-האורחים נבהל למראה-עיניו וקפא במקומו. הסתיר הבן הבזבזן את ליגלוגו בתוך לבו ואמר לו:
אבא, אולם זה מה הוא בעיניך?
גימגם האב והחזיר:
יפה, יפה מאוד... סבורני, שאולם זה יש בו, חס-ושלום מקום למאה אורחים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.