ענין עבודת הבירורים הוא להעלות את הנצוצי קדושה שבמתברר, אבל ענין
עבודת הנסיונות הואשהאדם יעמוד בנסיון ולא יעשה דבר האסור, כי להיותו
דבר אסור אא"פ, לכאו', להעלות הנצוצי קדושה שבו. ולפי"ז לא מובן מ"ש בכ"מ
(מיוסד עה"פ [בשלישי דפ' ראה] כי מנסה ה"א אתכם לדעת וגו'")
שעבודת הנסיונות היא נעלית יותר מעבודת הבירורים, והרי מבואר
בדא"ח שהעלי' הכי גדולה נעשית ע"י העבודה עם המטה מטה ביותר, שענין זה ישנו
דוקא בעבודת הבירורים?! ולכן צ"ל שכשהאדם עומד בנסיון מתעלים גם הנצוצי
קדושה שבתוך דברהאסור – "זדונות נעשו לו כזכיות"! בדוגמת הפיכתהחושך לאור
שיהי' לעת"ל. וההוראה: אין להתייאש כשבאים לאדם נסיונות, כי דוקא ע"י
העמידה בנסיון ניתן לו הכח להעלות, עוד בזמן הגלות, את הנצוצי קדושה
שבאיסור והפיכת החושך לאור, ועי"ז ממשיכים אור גדול ביותר!
משיחת פורים ה'תשי"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.