״לא יצויר דבר בעולם, ואף לא מחוץ לעולם, שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד.״
גבאי-צדקה באו לעשיר קמצן לבקש נדבה ל"מעות-חיטים".
סירב ואמר להם:
אני פטור. אח עני יש לי...
ולמחר בא אותו אח ליטול מן הקופה של "מעות-חיטים".
אמרו לו הגבאים:
אין אתה זקוק לכך; פלוני העשיר אחיך הוא.
נאנח העני:
אחי הוא, ואפילו פרוטה אחת אינו נותן לי.
חזרו הגבאים אל העשיר הקמצן ואמרו לו:
למה רימיתנו? אמרת: אח עני יש לך. עכשיו הוברר שאתה מתעלם ממנו ואין אתה נותן לו כלום לצורכי-פסח.
החזיר להם העשיר הקמצן:
לחינם אתם קובלים עלי, שרימיתי אתכם. כלום אמרתי, שאני נותן לאחי? לא אמרתי אלא שיש לי אח עני, ואם לאחי איני נותן, אתן לזרים?
אמר הירשל לעשיר קמצן:
תן לי נדבה הגונה ואביא לך ראיה ברורה, שתשלוט בממונך כל ימיך.
נתגרה בו בעשיר יצר הסקרנות ונתן להירשל שני זהובים שלמים.
הניח הירשל שני הזהובים לתוך כיסו ואמר לו:
הט אוזנך ושמע. אני עני שבעניים; אף-על-פי-כן, אילו אבדה לי פרוטה במקום-טינופת לא הייתי מטנף ידי להוציאה משם. רוטשילד עשיר שבעשירים הוא, ולא יטנף ידו גם בשביל אלף דינרים, והמלך, שכל המלכות שלו – אפילו בשביל עשרת אלפים.
אמור מעתה, שמלך-מלכי-המלכים הקדוש ברוך-הוא, שהכל שלו, לא יטנף ידו עולמית להוציא את ממונו, שאבד לו במקום-טינופת כמוך...
קבצן נכנס אצל עשיר לבקש נדבה, ופטרו העשיר בלא-כלום. פנה הקבצן לצאת ואמר לו לעשיר:
ישימך אלהים כאברהם וכיצחק וכיעקב.
עיכבו העשיר ושאל:
בשביל שלא נתתי לך נדבה אתה מברכני ברכה יפה כזו? החזיר לו הקבצן:
לא היתה כוונתי אלא לאמר: ישימך אלהים נע-ונד כאברהם, עיוור כיצחק וּכאוּב-רגליים כיעקב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.