סיפר הגר"ב סולובייצ'יק ( בניחום אבלים על פטירת אחיו הגר"י זצ"ל)
יום אחד לא מזמן, ביקשו ממנו מבית מרן, שיבוא כמה שיותר מהר למרן, כיון שמרן נמצא בחוסר רוגע בנוגע אליו, ומעוניין לשוחח עמו, ושיבוא בהקדם, ותיכף ומיד קם ונסע.
ובהגיע למרן, סיפר לו מרן כי לאחר חתונתו הלווה לו אביו סך כסף גבוה מאוד, סכום של 500 פראנק, ולא השיבו לו, ואינו יודע כמה זה שוה ערך לדולרים, אבל חושב הוא שזה בסביבות 10 אלף דולר, ואינו רוצה לרדת בגלגול בשביל כך, ולכן רוצה לפרוע לו ולאחיו החוב הזה, רק שיסכימו שזה ערך השווה לסך זה.
והגר"ב צחק, כיון שידע מה גופו של המעשה, כפי ששמע מאמו ע"ה.
וזה היה המעשה, כשנישא מרן, סבר הגר"מ זצ"ל שלא סייעו למרן מספיק כהוגן, וכיון שהי' למשפחת הורי זוגתו קצת אמצעים, הלך ונטל הלוואה מאחד מעשירי שווייץ הרה"ח ר' לייבוש רובינפעלד ז"ל בסך 500 פרנק, והביאה למרן כדי שיהיה לו ממה להתחיל בחיים. וזה היה מתנה של הגר"מ למרן.
ואמנם לאחר זמן השיג הגר"מ עצמו את הסכום, שהיה סכום גדול באותם הימים, ורצה להחזירו לר' לייביש, ור' לייביש התכחש לכל החוב, וטען שלא זוכר שהלווה בכלל.
ובכן, אומר ר' ברוך למרן, שהוא יודע שזה לא היה הלואה, אלא מתנה, כך שמרן לא חייב להם כלום.
מרן תפס מיד במה דברים אמורים, ואמר: אם כך אני בעל חוב של רובינפעלד, אני צריך לדבר עם יורשיו. וזה הכניס אותו יותר לדאגה...
עד שר' ברוך הרגיעו, שר' לייביש גם מלכתחילה התכוון למתנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.