מוסבר לפי הפשט, שהכנסת אורחים שהאדם מכניס בביתו, והאכלתם זו היא "גמילות חסדים". זה מכפר על האדם כמו עבודת הקורבנות שהיו מקריבים בזמן בית המקדש.
בליקוטי תורה עמוד לב' אות ד', מסביר האדמו'ר הזקן, בעניין הקרבת הקורבנות על ידי הנשיאים: "הקורבן נקרא אכילת מזבח, שכמו על ידי האכילה, נתברר הבשר ונולד מזה התלהבות ורשפי אש, כך על דרך זה היא גם כן אכילת המזבח. רק שהיא בבחינה גבוהה הרבה יותר".
בקורבנות שהנשיאים הקריבו, נמשכה על ידי הקרבתם אצל כל שבט ושבט התלהבות עזה כרשפי אש, וגם עוונותיהם התכפרו. כך היה גם בזמן בית המקדש. הקורבן, על ידי זה שהתכלה באש שהייתה יורדת מלמעלה ואוכלת אותו, הייתה מכפרת על העוונות של האדם.
מאז שחרב בית המקדש: "שולחנו של האדם - היא זו שמכפרת עליו". והכוונה בזה, שכאשר יהודי אוכל לשם שמים ואכילתו נועדה לצורך בירור המאכל, אז האכילה מכפרת על עוונותיו. מפני שהוא לא אוכל לשם תאווה, אלא לשם העלאה ובירור הבשר, שמוסיף בו התלהבות ודבקות בה'.
הבהמה היא סוג החי, על ידי האכילה בכוונה, הבהמה עולה לדרגת המדבר. לכן אכילה, ובפרט אכילת בשר דורשת בירור בדרגה גבוהה יותר של המאכל והעלאתו, שהאכילה תהיה לשם שמים.
המשך יום טוב!
נערך ע"י ישראל יעקובוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.