כאשר שיהודי מסתכל מסביבו ורואה "ארץ" ש"אוכלת יושבי'" ויש בה "אנשי מדות"
[כמ"ש בשני דפ' שלח] – הוא נמצא ב"ארץ" שבה ה"דולר" וה"תכלית" ד"זה
פרי'" זהו העיקר, והיא "אוכלת" את אלו שצריכים לעשות מה"ארץ" שתהי'
"ארץ נושבת" וכו', ובמילא טוען הוא איך יכול להתמודד עם כל זה? מוטב לו
להסתגר בד' אמות של תורה וכו' ולא להתעסק עם "ארץ" כזו! או שטוען מאיפה יש
לו את הכח לא להתפעל מכ"ז, ולהמשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות ולחנך את בניו
ובנותיו שלא יתחשבו עם "מנהג המדינה" זה? – באה ההוראה מסיפור שילוח
המרגלים, שהכוונה היא כן ללכת ל"ארץ כנען" ולעשות ממנה "ארץ ישראל",
ו"הקב"ה עוזרו", ויש בו את ה"יהושע וכלב" שע"י רואה ש"טובה הארץ מאד מאד".
משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.