הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה
חיים שאולזון שליט"א
שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק
אדמו"ר שבת פרשת קרח ה'תנש"א
סימן א ,
ג' תמוז הוא היום בו נשתחרר כבוד
קדושת מורי וחמי אדמו"ר
[בשנת תרפ"ז – פרז"ת] מהמאסר בבית האסורים
[שפאלערקע בלענינגראד],
בתנאי שיסע מיד לגלות , בעיר מקלטו קאסטראמא לשלש שנים , בשעתו עדיין לא ידעו אם
זהו דבר טוב וכיצד ישתלשל הדבר [ כיון שהגם שעיר מקלט הוא מאסר קל יותר מבית
האסורים , אף על פי כן הרי זו גלות עם כל ההגבלות שבזה , ועדיין נותרה הסכנה
שיכולים להתחרט וכולהו], אבל לאחר מכן , ביום י"ב תמוז , קיבל [בקאסטראמא] את ההודעה
שמשחררים אותו , ותעודת החופש תינתן לו למחרת , י"ג תמוז , ואז – כאשר השתחרר
לגמרי – נתגלה , שג' תמוז היה האתחלתא דגאולה , נוסף על כך שיצא אז מבית האסורים
והוגלה לעיר מקלט [ עונש קל יותר] – נודע אחר כך שהגלייתו לקאסראמא באה במקום
העונש דהיפך החיים רחמנא ליצלן שנפסק לו לפני כן , דבר שהיה מעמיד בסכנה
ונוגע – רחמנא ליצלן – לכל המשך הענין דהרבצת התורה וחיזוק היהדות בכלל והפצת
המעינות חוצה בפרט , ותמורת זה הקלו את העונש והגלו אותו , עד שזה הוביל לכך
ששחררו אותו לגמרי בי"ב – י"ג תמוז , ובגלל נס זה נקבע יום זה כחג הגאולה
מדי שנה בשנה , נשאלת שאלה פשוטה , כיון שהגאולה הרי היתה נס מהקדוש ברוך הוא [
שלכן צריך להיות יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם ] – מדוע לא היה זה מלכתחילה
נס בתכלית השלימות , שהגאולה השלימה תבוא בשלימות בבת אחת , ולא כפי שהיה בפועל ,
שזה השתלשל בשלבים , קודם התחלת הגאולה – היציאה מבית האסורים – בג' תמוז [ אבל –
מגלים אותו לגלות ] , ורק לאחר כמה ימים , שלימות הגאולה בי"ב – י"ג
תמוז ? יתירה מזה , גם לאחר י"ב י"ג תמוז לא היה שלימות הנצחון על הצד
שכנגד [ במדינה ההיא ] , וכפי שרואים בפועל שנותרו אז גזירות שונות על בני ישראל
במדינה ההיא עד שבעל הגאולה היה צריך [ כביכול ] לנסוע משם , והמניעות ועיכובים
נותרו שם במשך כמה וכמה שנים לאחרי זה , ורק עתה , בשנים הכי אחרונות – למעלה
מששים שנה לאחרי הגאולה [ בשנת תרפ"ז ] – רואים את התוצאה מגאולה זו – הגאולה
דכל בני ישראל ממדינה ההיא [ וכדלקמן ] , ובודאי הסדר בזה – שהגאולה באה בשלבים –
הוא בהשגחה פרטית , עם טעם בדבר , ובפרט שזה קשור עם המאסר והגאולה דנשיא בישראל ,
וגאולה כללית לכל בני ישראל [ כפי שבעל הגאולה כותב , לא אותי בלבד גאל הקדוש ברוך
הוא בי"ב תמוז , כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה , שומרי מצוה , וגם את
אשר בשם ישראל יכונה ] ,
להמשך כנסו כאן:
להמשך כנסו כאן:
סימן ב ,
ביום דג' תמוז – שנים רבות ודורות
רבים הרבה הרבה דורות לפני זה – היה נס , ביום זה אמר יהושע שמש בגבעון דום , וידם
השמש גומר עד יקום גוי אויביו , כיון שהכל הוא בהשגחה פרטית , ובכל שנה חוזרים על
עצמם הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה , צריכים לומר שבודאי ישנה שייכות בין שני
הנסים שקרו בג' תמוז , שמש בגבעון דום , והתחלת הגאולה דכבוד קדושת מורי וחמי
אדמו"ר [ כדלקמן סימן ז' ] , על דרך השאלה הנזכרת לעיל בנוגע לג' תמוז [ מדוע
לא היה זה מלכתחילה נס באופן דגאולה שלימה ] , נדרשת הסברה גם בנוגע להנס דשמש
בגבעון דום , כיון שקורה כאן נס , ונס גדול כזה כעצירת השמש [ שזהו מהנסים הגדולים
ביותר שקרו אי פעם , עד שהפסוק אומר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו ] בכדי שיהושע
ובני ישראל יוכלו להמשיך במלחמה על ידי ראיית האויבים ורדיפתם [ כי בעת ההיא עמד
השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה ,
ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון , במקום שהוא עומד ] – הרי
הנס היה יכול כבר להיות נס בשלימות , שבמקום לעצור את השמש בכדי שיוכלו להלחם [
בדרך הטבע ] לאור היום , היה הנס צריך להיות [ זאת אומרת שיהושע היה יכול וצריך
לבקש מהקדוש ברוך הוא ] שמלכתחילה ינצחו במלחמה [ ולא יזדקקו כלל לעצירת השמש , או
באופן שגם בלילה יוכלו להלחם , על דרך ולכל בני ישראל היה אור במושבותם כאשר היה
חושך אצל המצריים וכיוצא בזה ] , וכמו שכתוב בפסוק שלפני זה שהשם השליך עליהם
אבנים גדולות מן השמים גומר ? וגם בעצם הנס שויעמוד השמש – יש לחקור באיזה אופן
היה הנס , האם היה זה רק בנוגע לפרט שנוגע למילוי תכלית הנס – שאור השמש [ אור
היום ] ימשיך להאיר , שלזה נדרש רק ש [ גלגל ] השמש עצמו ייעצר וימשיך להאיר על
הארץ [ ועל דרך זה וירח בעמק אילון ] , או הנס היה בכל הסדר שלו
[ הקשור עם מהלך השמש ] , זאת
אומרת שהנס עצר גם את כל הענינים הקשורים עם מהלך השמש – הסיבות לזה [ מהלך גלגל
היומי , ובמילא – מהלך כל הגלגלים , שנעשה על ידי סיבוב גלגל היומי , המקיף ומסבב
את הכל ] וגם התוצאות מזה , וסיבוב הגלגלים הקטנים בגלגל השמש עצמו , וכיוצא בזה ,
החילוק בי שני אופנים אלו הוא , האם זהו נס שמשדד – שובר – את הטבע , על ידי זה
שעוצרים רק את השמש [ והירח ] בלבד , או נס שפועל בטבע השמש , ובמילא גם בכל סדר
המהלך הטבעי של השמש [ הקשור עם מהלך כל הגלגלים ] , ויש לומר שזהו על דרך שני
הסוגים בנסים ,
[ א ] הנס אינו משנה טבע הדבר ,
כהנס דמכת דם , שכשהמים נתהפכו לדם נשארו הם במהות מים , וכשהנס נפסק , נתבטל
ממילא שינוי המים לדם , ובנדון דידן – שוידם השמש היה רק נס ביחס להשמש עצמה ,ואחר
כך חזר הסדר הקבוע דמהלך השמש בתוך מהלך שאר הגלגלים ,
[ ב ] נס שמשנה את טבע ומציאות
הדבר [ כהנס דידו מצורעת כשלג , שלאחר הנס היתה הצרעת על היד באופן טבעי ] , ובכדי
להחזירו לטבעו הקודם זקוקים לנס נוסף ,
בברכת התורה משולם צפניה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.