מכתבים קצרצרים

להם מותר לחלוק על גדולי ישראל לאחרים אסור לחלוק על גדוליהם
בטרם אגיע לנושא עצמו מוצאים אנו משהו מעניין, בכל עת שגדולי ישראל חלוקים בענין מסויים, המחבלים השכיסטים תוקפים את מי שסבור אחרת מהם, אבל כשמישהו יחלוק עליהם, הם ייצאו נגדו בחרב ובחנית היתכן שחולקים על הגדול שלהם כאילו שהתורה ניתנה רק להם והם הבעלי בתים של התורה. כשהם שוכחים את מכתבו הידוע של הבריסקער כי התורה אינה קנין הרמי"ם. מותר לכל גדול להביע את דעתו ולפסוק כפי שהוא מבין גם אם הגדול שלך סבור אחרת. ואם אלו לא כיבדו את אלו, אלו לא כיבדו את אלו. ככה זה היה בדורות האחרונים ומיוחד בדור האחרון, היכן שכיבדו זה את זה, היו חלוקים אלו על אלו ולא פגעו זה בזה, וכשפגעו, אז אין לדבר סוף, ואז כולם פוגעים בכולם ואף אחד שלא יבא בטענות לשני. אין דבר כזה לי מותר ולאחר אסור

הדבריצינער אמר לסענדער דייטש בשעתו או שלכולם אסור או לכולם מותר ה'שיטה' שרק לנו מותר לא קיימת
אספר לכם כאן סיפור מלפני 25 שנה ויותר, כשנלחמתי בסאטמאר בשל פגיעתם הקשה ברבי מחב"ד ועוד מגדולי ישראל החסידים, הם אז התייצבו לצד הליטאים במאבק שהיה בשנים שלפני תשמ"ט של הרב שך נגד חב"ד ונגד הלב שמחה מגור ואגודת ישראל, הוזמנתי לדין תורה, ושם טען סענדר דייטש ראש הקהל של סאטמאר שאני פוגע באדמוריה"ם וגדוליהם. עניתי, כי אני עושה כמו שסאטמאר עושים, ועל כל מה שהם יראו כי כתבתי נגד גדוליהם אני מתחייב להוכיח כי הם כתבו נגד הרבי מחב"ד ונגד גדולי ישראל אחרים. ההבדל בינינו הם רק בשמות. רבה של דעברצין שהיה השליש שאל את סנדר מה יש לו לומר על כך, אז הוא ענה כי מה שהוא עושה זה ה'שיטה' של סאטמאר לתקוף את כל האחרים, ולכן לו זה מותר, עניתי כי זו ה'שיטה' שלי, לתקוף את כל מי שתוקף את הגדולים שלי. הדבריצינער שאל את סענדר מדוע לך מותר לתקוף את הגדולים האחרים ולהם אסור לתקוף את הגדולים שלך, סענדר ניסה בכל מיני הסברים לטעון כי לסאטמאר מותר ולאחרים אסור, ובסופו של דבר לאחר דין תורה שהיה מן המעניינים בהיסטוריה, כל השלשה כולל הבורר שלו קבעו כי או שאסור לכולם או שמותר לכולם, ונתנו לו את האפשרות אז או לאסור את ה'דער איד' ו'פנים חדשות' יחד בטענה כי לשני העיתונים אסור לכתוב נגד גדולים, או שמתעלמים כליל ולא יכתבו פסק נגד 'פנים חדשות' ונגדי. סענדר העדיף שיתעלמו כי הוא לא רצה פסק נגד ה'דער איד' וניצחתי בגדול

ההתדרדרות ההשקפתית החלה אצל הרב שך הוא זה שהתיר לקחת מאה אחוז מן המדינה והוא זה שפתח את הפתח לשבת בממשלה - בטענות תבואו לעצמכם בלבד
הטענה של המחבלים-שכיסטים נגד החלטת 'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל לאפשר 'תואר שני' שפותחים פתח להתדרדרות, כאילו שעד כה השכיטסים-המחבלים שמרו שחלילה לא יתדרדרו השקפתית, מי שילמד את ההיסטוריה ימצא כי מי שהתיר את האסור היה הרב שך דרכם של נציגי השכיסטים, הם אלו שפרצו את כל הגדרות, הם אלו שהתירו את האסור, והם גרמו שהחרדים של ימינו הפכו להיות מזרחי ואף גרוע מן המזרחי, נפתח מן 'הרבנות הראשית' ונעבור להיתר לקחת מאה אחוז מן הממשלה, והחדרת תחומי החינוך במשרד החינוך, דרך התרת הישיבה בממשלה לש"ס ואחר כך סגני שרים לליטאים, כל מה שהיה אסור עד אותו פילוג הידוע הפך להיות מותר, אז בבקשה שבו בשקט, אתם האחרונים להטיף מוסר

המחבלים-שכיסטים דרכו של הרב אלישיב התירו את ה'רבנות הראשית' למרות שרבה של בריסק והחזון איש קבעו כי עדיף לאכול חזיר מאשר לכהן במקום כזה
הם לוקחים בחשבון שקם דור חדש שלא הכיר את אותם הגדולים ולא זוכר עוד את מאבקיהם ואפשר בקלות לעבוד עליהם, אז נזכיר להם כי אני מאותו דור שעדיין זוכר את המלחמות הללו הייתי חלק מהם ולא אשכח את המלחמה הגדולה ברבנות הראשית שהיא רבנות מטעם, מה אמר רבה של בריסק וכיצד נלחם נגד, מה היה דעת החזון איש, עד כדי שאפילו הסטייפלר כותב בקריינא דאיגרתא שאפילו לשם פרנסה אסור לעבוד ברבנות הראשית, גדולי הליטאים בשעתו לחמו בכל כוחם נגד הרבנות הראשית עד כדי שרבה של בריסק קבע שאסור לעבור על המדרכה שלצד 'היכל שלמה', ומי הם אלו שפרצו את כל הגדרות, מי הם אלו שצפצפו על רבה של בריסק והחזון איש וכיהנו וישבו בבית דין הגדול של הרבנות הראשית, ומי הוא זה ואיזהו שהחדיר את החרדים למקום הכי מטונף ואסור מבחינתם של החזון איש ורבה של בריסק? אתם השכיסטים, אז בבקשה שבו בשקט, אתם האחרונים להטיף מוסר

גדולי ישראל הזהיר נגד לקיחת יותר מארבעים וחמשה אחוזים מן הממשלה בשל החשש שהשפעת משרד החינוך על המוסדות תהיה חזקה אם ניקח מאה אחוז, ומי התיר את המאה אחוז? הרב שך!!!
חוצפתם כל כך גדולה, מפני שהם מתפרצים למקום שגדולי ישראל הזהירו מפני המצב הזה, היו אלו גדולי ישראל שלחמו בכל כוחם נגד לקיחת יותר מארבעים וחמשה אחוז ובקושי התירו 65 אחוז, אבל לאחר שהרב שך פרש ממועצת גדולי התורה והקים מפלגה לעצמו התיר את המאה אחוזים, ומדוע? מפני שאברהם רביץ ומשה גפני לא רצו לעשות כפי שעשו בשנים ההם שלמה לורנץ ומנחם פרוש שנסעו לחוץ לארץ לאסוף כסף לחינוך העצמאי, הם ביקשו לישון בשקט ולהתענג בתענוגים, תבעו מהרב שך להתיר מאה אחוזים מן הממשלה, והוא התיר, למרות שגדולי ישראל הזהירו שאם כך יהיו פני הדברים בסופו של דבר ניאלץ להחדיר תחומים שלא נרצה ואף ניאלץ להכיר בתנאיהם, שאחד מהם הוא ה'תואר שני' על מנת לקבל משכורת גבוהה יותר בבתי הספר של 'בית יעקב' ודומיהם, אז באיזה חוצפה אתם באים בטענות, כשאתם הייתם אלו שגרמתם למצב הזה. מפני שאם היו לוקחים רק ארבעים וחמשה אחוזים היה הכל עומד כפי שהיה אז ללא כל שינוי

השכיסטים-המחבלים הם אלו שהחדירו את החרדים לכל תחום במשרדי הממשלה והפכו את החרדים למזרחי של אז
הדור החדש לא יבין זאת מפני שלא חי את השנים הראשונות של המדינה איך נראו המזרחי אז. אז נספר לדור החדש, כי הרב שך, הגאון רבי יעקב קמינצקי ועוד גדולים כאלו מקורם היה במזרחי, בירושלים רבני המזרחי היו גדולים מגדולי ימינו, במיוחד ברחוב הליטאי, הם היו רבנים חשובים מאוד שמאות ואלפים נהרו לפתחיהם. הרב אלישיב היה במזרחי ושירת אותם עד לפרשת הממזרים שאז התפטר מבית דין הגדול, ולאט לאט עבר לצד החרדי, אבל בשביל להבין איך נראית היתה המזרחי אז, הרב אלישיב היה אחד מרבניהם. אבל השנים גרמו להתדרדרות והיום רבניהם נראים קצת אחרת. אותו דבר קורה אצל החרדים, אז איש לא חלם כי אפשר לחדור למקומות היכן שהיום זה כל כך טבעי, אז לא שיתפו פעולה עם מוסדות ממשלתיים מסיבות אידיאולוגיות, ואילו היום הכל השתנה, אם מי רוצה לדעת כיצד נראתה המזרחי של השנים הראשונות של המדינה, החרדים של ימינו זה המזרחי של אז, כל מה שטענו נגד, כל מה שאמרו שאסור הפך להיות כשר ולכלתחילה עד כדי שכל מה שנלחמנו נגד הפכנו להיות חסידים גדולים שלהם. הרבנות הראשית היא רק דוגמא אחת, הישיבה בממשלה, תפיסת כל עמדה אפשרית, זה היה המזרחי של אז שטענו שרק כך הם ישלטו וישמרו על הצביון היהודי של המדינה. היום אנו החרדים כבר לא יודעים עוד להבחין בין מה שהיה אסור אז ומותר היום, 'תואר שני' זו בדיחה ולא יותר מזה, מציאות היא שהיום לומדים כל מיני תוארים על מנת לקבל תעודות בשביל שיוכלו לעבוד, אז ילמדו 'תואר שני', ויקבלו משכורת גבוהה יותר, במצב כפי שאנו היום אין זה משנה כלל, זה רק ייטיב עם החרדים