ה'לב שמחה' לחם בשחיתות הרב שך עודד אותה
עברו הרבה שנים קם דור חדש שלא מבין ולא יודע על איזה רקע התפלגה אגודת ישראל שהיתה המרכז החרדי הגדול שריכז את רוב רובה של היהדות החרדית, אז לכבוד היארצייט של ה'לב שמחה' אספר לכם כאן קצת מאותה תקופה ואשתדל להסביר אותה, בעיקר מה הסתתר מאחורי הדברים, ומדוע הם הגיעו עד לפיצוץ. כאשר ה'לב שמחה' תפס את ההנהגה הוא שם לעצמו מטרה להלחם בשחיתות הכללית לא רק באגודת ישראל, הוא לחם בהאמרת המחירים עד כדי שקבע מחיר לאתרוגים ומעל למחיר הזה האתרוג פסול לברכה. הוא לחם במחירים של הספודיקים קבע מחיר ומעליו אמר כי עדיף ללבוש כובע בשבת מאשר ספודיק, הוא הבין וידע עם מה מתמודד הציבור ודאג לו, מבחינה זו הוא היה כמעט הרבי היחיד שנושאים אלו היו בראש מעייניו. לא נמצא בדורנו רבי אחד שמפריע לו יוקר המחיה, יעסקו בכל שטות רק לא בלעזור ליהודים שיוכלו להתמודד עם לגמור את החודש, וככל שהמחירים עולים הם מקווים לקבל עם הקוויטלים סכומים גדולים יותר ואינם קולטים כמה סבל סובל הציבור בגלל שאין היום מנהיג שידאג לו באמת
לחיות מכספי ציבור היה דבר מאוס עליו וקרא למלחמה על לורנץ ופרוש
לזכותו של ה'לב שמחה' ייאמר כי הוא ב"ה לא חי מכספי ציבור ולא היה זקוק לנדבות של חסידיו הוא היה אדם עשיר מאוד והעדיף לחיות ולשלם מכספו שלו ולא של אחרים, אחד הדברים שהוא סלד מהם היה החיים על חשבון קופת הציבור, הוא קרא למלחמה על כך שחברי הכנסת שלמה לורנץ ומנחם פרוש יושבים הרבה שנים בכנסת והפכו את זה לעסק פרטי, הוא הציע בישיבת 'מועצת גדולי התורה' שתהיה החלטה על 'רוטציה' כל מי שישב שמנה שנים בכנסת חייב לפנות את מקומו ככה יידעו כי זה לא עסק פרטי, ועוד הצעה לאסור את ה'יחודיים' כל כסף שמקבלים מן הממשלה חייב להתחלק בין כולם ולא שפרוש ולורנץ מקבלים בנפרד למוסדותיהם מיליונים. ותופתעו, הרוב הצביע עם ה'לב שמחה' במיוחד בסיבוב הראשון בכנסיה הגדולה כשהציע את ההצעה הזו, גם הרב שך עדיין לא קלט מה קורה כאן ולא עשה מזה עסק גדול עד שעה אחרי אותה ישיבה כששלמה לורנץ עלה אל הרב שך וצעק כי ההחלטה היא נגדו וטען כי הסיבה מדוע הוא חייב לקחת יותר כסף מאחרים מפני שהוא מוותר על חייו ועל חדשים לשהות בחוץ לארץ לאסוף כסף למוסדותיו לכן מגיע לו יותר כסף מן הקופה הציבורית לכסות את ההפסד שלו, הרב שך קנה את הנימוק ותבע ישיבה נוספת ושם פרצה מלחמה ממש, כשהוא טוען את טענותיו של לורנץ וה'לב שמחה' עונה כי אף אחד לא מכריח אותו לשבת בכנסת, אם הוא מרגיש שהוא מפסיד בגלל שהוא יושב בכנסת שיקום ויפנה את מקומו לאחר ויעשה לנפשו, כאן טען הרב שך כי חשוב שלחברי הכנסת יהיה נסיון וככל שהם יותר שנים הנסיון שלהם יותר טוב, אבל ה'לב שמחה' טען כי הישיבה בכנסת הרבה שנים משחית, וגם שם הרוב הלך עם הל'ב שמחה'. יצויין כי אפילו ראשי ישיבת חברון דאז רבי שמחה זיסל ברוידא ור' אברהם פרבשטיין הצביעו עם ה'לב שמחה' נגד הרב שך סברו כי הגיע הזמן להחליף את הסוסים
הרב שך הציב אולטימטום לבטל את ההחלטה אחרת הוא פורש
כשהרב שך קלט כי הוא במיעט בנושאים האלו, הוא הציב אולטימטום או שמשנים את ההחלטה ומאפשרים ללורנץ ופרוש להמשיך לשבת בכנסת או שהוא פורש מ'מועצת גדולי התורה'. ה'לב שמחה' לא התרגש מן האולטימטום והתנגד לשינוי ההחלטה, וזו הכניסה את השניים למצב של מלחמה. כאן הדעות חלוקות האם ה'לב שמחה' אכן לא היה איכפת לו פילוג או שמא לא האמין כי זה יוביל לכך, חשב כי מדובר רק באיום ולכן הוא לא מוכן היה לפשרות. המציאות היתה שאז הרב שך כבר חיפש עבירות נוספות מפני שרק על היחודיים והרוטציה לפרוש היה בבחינת 'עס פאטסט נישט' אז הוא צעק איך זה קורה שמי שמעולם לא היה חבר 'מועצת גדולי התורה' ביום הראשון שנכנס כחבר כבר הופך ליושב ראש, חייבים לפחות כמה שנים של חברות עד שמגיעים לתפקיד הזה. כאן נספר לכם את מה שהתחולל אחרי ה'בית ישראל' שהיה היושב ראש הרב שך רצה להיות יושב ראש לבד וגור לא הסכימו אז מינו שניים את הרב שך עם ה'לב שמחה' ככה שהרב שך לא יכל לעשות כל מה שבא לו, והוא מאוד לא אהב את זה
לורנץ צעק כי 'לכל אחד הגדול שלו'
כשהגענו לבחירות והיו צריכים להחליט על הרכב הרשימה, שלמה לורנץ לא התכוון לרגע לקבל את ההחלטה והודיע כי 'לכל אחד הגדול שלו' ויעשה על פי הוראת הגדול שלו וכי בענין זה לא מחייבת 'מועצת גדולי התורה'. באגודת ישראל אף סיעה אינה יכולה להתערב במי שיהיה נציגי הסיעה האחרת, כל אחד מחליט בסיעתו ומגיש את השם, חסידי גור זעקו כי חייבים לכבד את החלטת 'מועצת' אבל לורנץ ופרוש זעקו כי לכל אחד הגדול שלו ויחליטו על פי הגדול שלהם. זו גרמה שלא היתה ברירה עוד נאלצו להפר את החלטת 'מועצת' אבל יחד עם זאת הדברים הובילו לבחירות פנימיות, לורנץ טען כי גור הם קטנים ממנו ולא יחליטו עבור ציבור כל כך גדול, והתוצאה ידועה בבחירות הפנימיות גור יחד עם עוד כמה קבוצות פולניות קיבלו 27 אחוזים, פרוש שייצג את הירושלמים קיבל 24 אחוז, ואילו לורנץ שייצג את הליטאים קיבל רק 21 אחוזים, ואילו ההונגרים רומנים שהיום קוראים להם ויזניץ ואז היו אלו כל הקבוצות ההונגריות והרומניות קיבלו 16 אחוז, וזה הוביל להחרמת הליטאים את הועידה של אגודת ישראל - יצויין כי התמודדו עוד סיעות ביניהם גם סלונים
המאבק נגד השחיתות היא זו שפילגה את אגודת ישראל
מי שילמד את חייו של ה'לב שמחה' על מה הוא נאבק ומה הוביל למצב הזה של פילוג באגודת ישראל ובעיקר למה השניים הלב שמחה והרב שך לא יכלו לחיות יחד הוא בשל גישת ה'לב שמחה' שחייבים לבער את השחיתות מתוכנו ולא לאפשר לטפח שיטות ודרכים שמובילים לכך, הוא רצה כי כספי ציבור יתנהלו בדרך שיוכלו לבדוק לאן הכסף הולך ולא שיחידים יגלגלו מיליונים ואינך יודע לאן הלך הכסף. הרב שך מאידך טען כי צריכים מיליונים לדברים סמויים ואי אפשר שהציבור יידע את האמת לאן הכסף הלך, וה'לב שמחה' לא קנה זאת טען כי אם יקבלו את הגישה הזו אנחנו נטפח במו ידינו שחיתות בהכשר של 'מועצת' ואסור שזה יקרה
הרב שך מעולם לא ענה על טענות ה'לב שמחה'
מה שמעניין היה באותה מחלוקת הרב שך פרט לנימוק שנתן ב'מועצת' מדוע לפרוש ולורנץ מותר לקחת 'יחודיים 'מפני שהם לא יכולים לדאוג למוסדותיהם בגלל הזמן שהם מקדישים בכנסת, שעל כך ענה ה'לב שמחה' כי לכנסת יש לשלוח את מי שיש להם זמן לציבור ואם הם רוצים לנהל מוסדות שיפרשו וינהלו את מוסדותיהם ויאפשרו לאחרים לעשות את העבודה בכנסת, הרב שך מעולם לא פיתח נושא זה אלא עשה טריק ידוע העביר נושא טען כי 'המודיע' מפרסם דברים שאינם לרוחו הם מעודדים חסידויות שלדעתו אסור לעודד אותם, והחל לפתח מחלוקת אידיאולוגית בתקוה כי זה יהיה מובן ומקובל וככה יפלג את אגודת ישראל על רקע אידיאולוגי ולא על רקע פיננסי וחומרי. כאן הצליח הרב שך לסחוף עוד שונאי ישראל מי שאהבו את המחלוקת הזו הוא פרש מאגודת ישראל ופתח במלחמה בחסידים בכלל ובחב"ד בפרט, זו גרמה שבבחירות שלאחריה התמודדו הרב שך עם בעלז מן העבר הזה והחסידים מן העבר האחר, החסידים קיבלו 5 מנדטים והרב שך עם בעלזא בקושי הצליחו להכניס את השני ולאחר משפטים ובחירות חוזרות בכמה קלפיות בבני ברק, המאבק שם היה על קולות התחיה בעיר, ובעזרת קולות הערבים הכניסו את השני לכנסת, הוכח כי הציבור עם ה'לב שמחה' עם החסידים, הליטאים הוכו אז מכה קשה, ה'לב שמחה' חגג את נצחונו הגדול, אבל להחזיר את הגלגל אחורנית כבר לא יכלו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.