מסופר [בפ' חוקת] שלאחר הסתלקות מרים כאשר "לא הי' מים לעדה וגו'" נודע
לבנ"י "שכל מ' שנה הי' להם הבאר בזכות מרים". ענין המים הוא: 1)להוביל את
המזון שהאדם אוכל לכל חלקי הגוף. 2) ע"י הטבילה בהם נטהר האדם מענינים
בלתי-רצויים. וברוחניות – וזה הי' הענין של מרים:להוביל את עניני התורה
שנמסר ע"י משה ואהרן, ה"מזון", באופן שיוכלו להתקבל אצל כאו"א מבנ"י. 2)
"לשטוף" את בנ"י מהענינים הבלתי-רצויים שנדבקו בהם. וההוראה לנשי ישראל:
תפקידם העיקרי שהוא ענין החינוך הוא, "לתרגם" את עניני התורה באופן שיובנו
גם לקטנים כפשוטו או בידיעה. ולא להתייאש גם אם לא רואות מיד את הפירות של
עבודתן, כנ"ל שרק לאחרי מ' שנה נודע לבנ"י בזכות מי הי' להם הבאר מים.
(ובזמננו יראו הפירות בהרבה פחות זמן).
משיחת יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז ה'תשכ"ו להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות תחיינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.