בכל יום ששי היה מבקש ר׳ משה רשות מהרבי וכשהסכים, היה מטאטא
את החדר הק' ואח"כ רוחץ את הריצפה, וגם מנגב עם סמרטוט וקצת מים את כל
המדפים של הארונות והחלונות וכו' וכו'.
בהמשך היה פורש מפה על השלחן הקטן שמשתמשים בבית רפואה שנשאר משנת תשל"ח, שהעמיד על יד מטתו של הרבי, ועליה החלות עם המפה שרקום עליה 770, והפמוטים של הרבנית זי"ע עם הנרות מוכנים להדלקה.
היתה הרגשה מיוחדת בחדר, אפוף קדושה, הרבי שכב במיטתו, לבוש בבגדי שבת ממשי, והכל היה נקי ומסודר.
מראהו של הרבי היה כמלאך ד' צבקות.
ר׳ משה שאל את הרבי האם אפשר להביא טייפרקורדר עם ניגוני ניח"ח, הרבי הסכים והדליק הטייפ עם ניגוני חב"ד.
כשהרבי היה מאזין היה דופק עם ידו השמאלית על המיטה, לפי קצב הניגון.
באחד מימי ששי, מספר ר׳ משה, עמד על יד שלחן היחידות, עומד מוכן למלא כל בקשה של הרבי. פתאום נכנס הרשדב"ג לחדר, והרבי עשה בידו השמאלית תנועה כמו שהיה עושה ביציאתו מתפילה בביהכנ"ס לעודד את השירה, ואמר לו: נו, ושאל האם הרבי רוצה משהו? והרבי מסמן שוב בידו הק' תנועה ואמר לו נו, ואמר דער רבי וויל אז איך זאל טאנצן? ונענע בראשו הק' כן.
והרשדב"ג התחיל לרקוד בחדר לפי קצב הניגון שהיה אז.
פתאום הרבי סובב את ראשו לצד מעריב והסתכל על ר׳ משה ועשה בידו הקדושה תנועה ממעריב למזרח ואמר נו. ושאל גם הוא האם לרקוד אתו? ונענע בראשו כן.
כך רקדו ביחד באמצע החדר והרבי עודד בידו הק' עד שהשיר נגמר, והיה חיוך גדול נסוך על פניו הקדושים.
מסיים ר׳ משה שהניגון נחרט בלבו, ומזמזם במוחו בכל עת.
בהמשך היה פורש מפה על השלחן הקטן שמשתמשים בבית רפואה שנשאר משנת תשל"ח, שהעמיד על יד מטתו של הרבי, ועליה החלות עם המפה שרקום עליה 770, והפמוטים של הרבנית זי"ע עם הנרות מוכנים להדלקה.
היתה הרגשה מיוחדת בחדר, אפוף קדושה, הרבי שכב במיטתו, לבוש בבגדי שבת ממשי, והכל היה נקי ומסודר.
מראהו של הרבי היה כמלאך ד' צבקות.
ר׳ משה שאל את הרבי האם אפשר להביא טייפרקורדר עם ניגוני ניח"ח, הרבי הסכים והדליק הטייפ עם ניגוני חב"ד.
כשהרבי היה מאזין היה דופק עם ידו השמאלית על המיטה, לפי קצב הניגון.
באחד מימי ששי, מספר ר׳ משה, עמד על יד שלחן היחידות, עומד מוכן למלא כל בקשה של הרבי. פתאום נכנס הרשדב"ג לחדר, והרבי עשה בידו השמאלית תנועה כמו שהיה עושה ביציאתו מתפילה בביהכנ"ס לעודד את השירה, ואמר לו: נו, ושאל האם הרבי רוצה משהו? והרבי מסמן שוב בידו הק' תנועה ואמר לו נו, ואמר דער רבי וויל אז איך זאל טאנצן? ונענע בראשו הק' כן.
והרשדב"ג התחיל לרקוד בחדר לפי קצב הניגון שהיה אז.
פתאום הרבי סובב את ראשו לצד מעריב והסתכל על ר׳ משה ועשה בידו הקדושה תנועה ממעריב למזרח ואמר נו. ושאל גם הוא האם לרקוד אתו? ונענע בראשו כן.
כך רקדו ביחד באמצע החדר והרבי עודד בידו הק' עד שהשיר נגמר, והיה חיוך גדול נסוך על פניו הקדושים.
מסיים ר׳ משה שהניגון נחרט בלבו, ומזמזם במוחו בכל עת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.