כתב אישום קשה הוגש נגד 'בחדרי חרדים' על סחיטת יענקי ברגר האדמו"ר הרב פינטו ועוד רבים אחרים - כתב האישום במלואו כאן

ו' בתמוז תשע"ה

23 ביוני 2015

שלום רב,

פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד גלית שוהם, הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד גיא כהן, בן 46, אשר שימש מנכ"ל אתר האינטרנט "בחדרי חרדים" ונגד אורי צור, בן 42, סמנכ"ל המכירות באתר. כתב האישום הוגש גם נגד שלוש חברות אשר היו בבעלותו של גיא כהן. גיא כהן ואורי צור מואשמים בעבירות של סחיטה באיומים. גיא כהן ושלוש החברות מואשמים בנוסף, גם בעבירות של מרמה, עורמה ותחבולה.

על פי כתב האישום האתר "בחדרי חרדים" היווה פורטל תוכן גדול, בתפוצה רחבה בקרב משתמשי אינטרנט מהמגזר החרדי, וכלל, בין היתר, כתבות חדשותיות, מדורים, טורים אישיים ו"פורומים" בנושאים שונים. עיקר הכנסות האתר נבעו ממכירת "שטחי פרסום", כאשר פורום "בחדרי חרדים" הינו אחד הפורומים הגדולים באתר.

המשתמשים בפורום היו רשאים לדווח על "תוכן פוגעני" באמצעות הקשה על כפתור מיוחד בפורום, לאחר מכן הייתה עוברת הפנייה לעורכי התוכן באתר, אשר היו משאירים או מסירים את "התוכן הפוגעני" לפי שיקול דעתם. פרט לעורכי התוכן באתר, בידי גיא כהן, אורי צור  וקומץ עובדים באתר, הייתה "הרשאת מנהל", אשר אפשרה להם  להסיר תכנים מסוימים מהפורום ולהעלותם מחדש.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, פנו לגיא כהן ולאורי צור מספר אנשים אשר ראו עצמם נפגעים מתכנים מסוימים שהועלו בעניינם בכתבות בפורום, וביקשו להסיר תכנים אלה. במקרים שונים, ניצלו כהן וצור את מצוקתם של הפונים, וסחטו אותם באיומים בכך שהתנו את הסרת התכנים בתשלום כסף. בחלק מהמקרים התנו הנאשמים את הסרת התכנים בכך שהפונה יקנה "עסקת פרסום כוללת", כאשר במקביל ליישומה, יקבל הפונה "הגנה" מפני העלאת תכנים פוגעניים/שליליים לפורום. כהן וצור דאגו כי עניין הסרת התכנים הפוגעניים, לא יעלה על הכתב במסגרת עסקת הפרסום, אלא יובהר בעל פה בלבד ביניהם לבין הפונים אליהם. בנוסף עברו גיא כהן ושלוש החברות עבירות מס.

מצ"ב כתב האישום. 

לכתב האישום כנסו כאן:

בבית המשפט המחוזי בירושלים                                                                        ת.פ.  /

  

מדינת  ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

רח' עוזי חסון 4, ירושלים

המאשימה

- נגד -

1.      גיא כהן

ת"ז:  

שם האב:  יחזקאל

יליד  1969

ת"א  

2.      אורי צור

ת"ז:

שם האב: דוד

יליד 1973

ת"א

3.      חב' גלובל נטוורקס אי סי אי (ח.פ 513437004)

4.      חב' תקשורת מקוונת דיגיטלית (ח.פ 514273952)

5.      חב' גלובל נטוורקס טכנולוגיות אינטרנט (ח.פ 514150242)

כולן מרח' המסגר 5, ת"א

 

הנאשמים

 

כתב אישום

הנאשמים מואשמים בזאת כדלקמן:

                                                            חלק כללי

1. נאשמות 3-5 הינן חברות הרשומות במרשם החברות. הנאשמות מאוגדות בשותפויות שונות, כאשר נאשמת 4 מחזיקה אתר הכרויות, ונאשמת 5 הינה חברת אחזקות העוסקת בהיכרויות, לוחות פרסום ופורטל חדשות למגזר החרדי.
2. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הנאשם 1 ניהל והחזיק בנאשמות 3-5, ובין היתר שימש מנכ"ל אתר האינטרנט "בחדרי חרדים" שכתובתו www.bhol.co.il (להלן: "האתר"), שהינו בהחזקתה של נאשמת 5.
3. נאשם 2 שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום סמנכ"ל מכירות בנאשמת 5, והיה אחראי, בין היתר, למכירת "שטחי פרסום" ותכנים שיווקיים ללקוחות פוטנציאלים ומפרסמים באתר.  
4. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היווה האתר, פורטל תוכן גדול, בתפוצה רחבה בקרב משתמשי אינטרנט מהמגזר החרדי, וכלל, בין היתר, כתבות חדשותיות, מדורים, טורים אישיים ו"פורומים" בנושאים שונים.
5. נכון למועדים הרלוונטיים לכתב האישום, נבעו עיקר הכנסות האתר, ממכירת "שטחי פרסום" באתר.
6. פורום "בחדרי חרדים" (להלן: "הפורום"), הינו אחד הפורומים הגדולים באתר.
7. על מנת להשתמש בפורום, ליצור "אשכול" שיחה בנושא מסוים (להלן: "אשכול"), ולהגיב בו, יש לקבל "אישור כתיבה" מאת מנהלי הפורום. רק לאחר מכן מקבל הפונה שם משתמש (להלן: "ניק"), באמצעותו ניתן להיות פעיל בפורום. השימוש בפורום, לרבות העלאת התכנים בו, הינו ללא תשלום.
8. "ניקים" ניתנו אף לעובדי האתר, אשר היו אף הם פעילים בפורומים השונים, והגיבו לעיתים בפורום "בחדרי חרדים" בתגובה לאשכולות שונים. הנאשם 1 עצמו השתמש במספר ניקים, בין היתר, בניק "תורת_דוד". כן ניתנו "ניקים" בתשלום, לחברות איתן נחתמו הסכמי פרסום (להלן: "ניק חברה").
9. המשתמשים בפורום היו רשאים לדווח על "תוכן פוגעני" באמצעות הקשה על כפתור מיוחד בפורום. לאחר מכן היתה עוברת הפנייה לעורכי התוכן באתר, אשר היו משאירים או מסירים את "התוכן הפוגעני" לפי שיקול דעתם. פרט לעורכי התוכן באתר, בידי הנאשמים 1 ו-2 וקומץ עובדים באתר, היתה "הרשאת מנהל", אשר אפשרה להם  להסיר תכנים מסוימים מהפורום, ולהעלותם מחדש.
10. לעומת זאת, להבדיל מהפורומים, בכל הנוגע לכתבות שפורסמו באתר, כל אדם, יכול היה לרשום "תגובה" לכתבות אלה, וזאת ללא צורך בקבלת "ניק". יחד עם זאת, תגובות אלה פורסמו לעיתים רק לאחר בחינתן ע"י עובדי האתר.
11. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, פנו לנאשמים 1 ו- 2 מספר אנשים אשר ראו עצמם נפגעים מתכנים מסוימים (להלן: "התכנים") שהועלו בעניינם באשכולות ובכתבות בפורום, וביקשו להסיר תכנים אלה. במקרים שונים, ניצלו הנאשמים את מצוקתם של הפונים, וסחטו אותם באיומים בכך שהתנו את הסרת התכנים בתשלום כסף. בחלק מהמקרים התנו הנאשמים את הסרת התכנים בכך שהפונה יקנה "עסקת פרסום כוללת", כאשר במקביל ליישומה, יקבל הפונה "הגנה" מפני העלאת תכנים פוגעניים/שליליים לפורום, הכל כמפורט להלן.
12. הנאשמים 1-2 דאגו כי עניין הסרת התכנים הפוגעניים, לא יעלה על הכתב במסגרת עסקת הפרסום, אלא יובהר בעל פה בלבד ביניהם לבין הפונים אליהם, כמפורט להלן.
13. בנוסף, עברו נאשם 1 ונאשמות 3-5 עבירות מס, כמפורט להלן.
14. חלק כללי זה מהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום.

אישום 1- יעקב ברגר (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש יעקב ברגר (להלן: "ברגר") מנהל תלמודי תורה ואיש עסקים בירושלים.

2.       ביום 20.3.12 בשעה 06:55 פורסם בפורום, ע"י ניק המכונה "הסתכלבקנקן", אשכול שכותרתו: "הבחור שנתפס עם אורחת מחו"ל בשבע הברכות של העסקן". תוכן האשכול תאר, בין היתר, כי בשבת שבע ברכות של "העסקן", נתפסה אורחת נשואה יחד עם אחר, והתפרעה במקום. האשכול יוחס לאירוע שבע הברכות שערך ברגר לבתו.

3.       לאשכול התפרסמו למעלה ממאה תגובות של משתמשים בפורום והוא נצפה ע"י עשרות אלפי משתמשים.

4.       סמוך לאחר פרסום האשכול, פנה ברגר, אשר חש עצמו פגוע מהפרסום, לחברו, שרגא ניימן (להלן: "ניימן"), וביקש ממנו לפעול, באמצעות קשריו עם עובד מהאתר, למחיקת האשכול אשר פגע בשמם הטוב.

5.       עוד באותו יום, פנה ניימן לשמעון בריטקוף (להלן: "בריטקוף"), אשר שימש כסגן עורך האתר, וביקש ממנו למחוק את האשכול. בריטקוף נענה לבקשתו. כעבור זמן מה, במהלך אותו היום, הועלה האשכול מחדש, בהוראת עורך האתר דוד רוטנברג (להלן: "רוטנברג"), אשר כעס על כך שהאשכול הוסר ללא רשותו.                                                                                                                                                                                           

6.        במקביל, פנה ניימן במסרון לנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם"), וביקש לקיים פגישה בינו לבין ברגר.

7.       בהמשך למתואר לעיל, בשעה 17:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לרח' יעקובזון 2 בירושלים ונפגש עם ברגר.  במהלך הפגישה, אמר ברגר לנאשם כי מעת לעת, מתפרסמים בפורום פרסומים שליליים לגביו וכי הוא מבקש את עזרתו בעניין. בתגובה, השיב לו הנאשם כי יש קבוצת לקוחות מצומצמת שיכולה לפנות אליו 24 שעות ביממה כדי לבקש להסיר תכנים דומים, ויכולים "לישון בשקט". הנאשם אמר לברגר כי הלקוח "הקטן ביותר" שלו משלם עבור שירות זה 10,000 דולר לחודש, בהתחייבות לשנה.

8.       עוד טען הנאשם בכזב, כי קיימת מערכת התראה אוטומטית, המתריעה באופן אוטומטי על העלאת תכנים פוגעניים נגד לקוחות מועדפים באתר, (שעה שלא היתה קיימת מערכת כזאת), וכי חלק מהלקוחות מבקשים בנוסף להגנה מפני פרסום תכנים פוגעניים, גם יצירת תדמית חיובית.

9.       ברגר הבהיר לנאשם כי הוא אינו מעוניין לקנות חבילת פרסום היוצרת תדמית חיובית, אלא רק להסיר את התכנים הפוגעניים. כן אמר לנאשם כי הסכום שדורש עבור כך הינו סכום עתק. בתגובה אמר הנאשם לברגר כי אם הוא רוצה להיות לקוח "של מחלקה ראשונה", זה המחיר, וכי מאותו רגע "הוא ישן בשקט". ברגר שאל את הנאשם מה יקרה כעבור שנה. בתגובה ענה הנאשם לברגר כי ברגר יחליט בעצמו אם אחרי שנה "פתר את כל האויבים שלו ואין לו יותר אויבים". כן חזר הנאשם על כך כי הלקוחות "שמים את הראש על כרית, עוצמים עיניים ויודעים שיכולים לישון בלילה...יש מישהו. יש מערכת ששומרת עליהם...".

10.   בסיום השיחה אמר הנאשם לברגר כי האשכול יוסר מהפורום בשלב זה וכי עליו להודיע לו עד למחרת בשעה 12:00 מה החליט בנוגע לתשלום השנתי (להלן: "האולטימטום"). כן אמר הנאשם לברגר: "אם לא מתאים, הכל בסדר, אני מאמין שזה (האשכול- ג.ש) נושא מספיק מעניין כדי שמישהו יעלה אותו..."

11.   סמוך לאחר מכן, הורה הנאשם לרוטנברג, להסיר את האשכול מהפורום.

12.   ביום 21.3.12 בשעה 14:13 התקשר ברגר לנאשם, וביקש ממנו להאריך את האולטימטום במספר ימים, נוכח העובדה כי הוא עדיין חוגג בשבע הברכות של בתו, וכי לא הספיק לארגן את הכסף. בתגובה, השיב לו הנאשם כי עליהם להיפגש באותו יום בכל מקרה, "ללחוץ ידיים, לחתום על מסמך שמראה רצינות" ורק אז יקבל ברגר הארכה של מספר ימים.

13.   עוד אמר הנאשם לברגר: "אנחנו אנשים של מעשים, לא של דיבורים", ואמר לו כי אינו מתכוון לצלצל אליו ולחפש אותו, וכי עליהם לקבוע בשעה 20:00 בתל אביב, על מנת שברגר יעביר לנאשם סך של 10,000 דולר עבור החודש הראשון לפחות. ברגר אמר לנאשם כי הוא נוסע לשבע ברכות, וכי ישוחח עימו בהמשך.

14.    סמוך למתואר לעיל, בשעה 17:40 או בסמוך לכך, התקשר ברגר לנאשם בשנית, ואמר לו כי הוא אינו יכול לשלם את הסכום הנדרש וכי הוא מעוניין לחשוב על העסקה. ברגר שאל את הנאשם מה יקרה בינתיים עם האשכול שהוסר.

15.   בתגובה, השיב הנאשם לברגר כי הוא "עשה לו טובה אחת שפג תוקפה", כי התייחס אליו כאדם רציני, וכי אם אינו מעוניין, "לא קרה שום דבר". כן אמר הנאשם לברגר: "הסברתי לך יש כל מיני סוגים של מחלקות. אתה ביקשת מחלקה ראשונה, קיבלת שירות של מחלקה ראשונה. אתה רוצה מחלקה שלישית- אפשר גם לארגן לך שירות של מחלקה שלישית, הכל בסדר...אתה יכול לא לעלות על האנייה בכלל. זה בסדר גמור.."

16.   כן אמר הנאשם לברגר כי הוא זה שביקש להיפגש עימו, ובאשר לאשכול, הנאשם אמנם יכול לדאוג שלא יועלה שוב, אך אינו מעוניין בכך.

17.   סמוך לאחר השיחה המתוארת לעיל, הורה הנאשם לרוטנברג, להעלות שוב את האשכול בעניין ברגר לפורום. כחצי שעה לאחר סיום השיחה בין ברגר לבין הנאשם, עלה האשכול שוב לפורום.

18.   על מנת להפעיל לחץ נוסף על ברגר, ביום 22.3.12 בשעה 18:10 פרסם הנאשם או מי מטעמו, באמצעות שם המשתמש של הנאשם "תורת_דוד", אשכול בפורום שכותרתו: "חשיפה! ינקי ברגר והסכם הפשרה". בתוכן האשכול נרשם כי "מתרוצץ סיפור חם שבעקבות תמונות ממלון בירושלים ודו"חות סודיים של חוקר פרטי נחתם הסכם פשרה בין ינקי ברגר לבין אשתו".

19.   במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.  

ב.       הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן:  "החוק").

אישום 2- ועד הרבנים (נאשמים 1 ו-2)

א.         העובדות

1.       "ועד הרבנים" הינו ארגון צדקה (להלן: "הוועד"). במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, פרסם שעיה איצקוביץ' (להלן: "שעיה"), במסגרת תפקידו כפרסומאי, מספר חברות וארגונים באתר.

2.       בשנת 2011 במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, התפרסמו כתבות ואשכולות שונים בעלי תוכן פוגעני, המתייחסים לוועד ולרבניו. בעקבות פניות של יהושע ביקר וחיים גפנר (להלן: "גפנר"), עובדי הוועד, לשעיה, בשל היותו מקושר לאתר, פנה שעיה מספר פעמים, לנאשמים 1 ו- 2,  בבקשה להסיר את התכנים בעניין הוועד מהאתר, ונענה על ידם.

3.       ביום 1.12.11 בשעה 14:34 פורסם בפורום, ע"י ניק המכונה "אורהאמת", השייך לאבי גרינצוויג (להלן: "גרינצוויג"), כתב באתר, אשכול שכותרתו: "הסיפור המלא של ועד הרבנים וגפנר- המכתב-חשיפה בלעדית", במסגרתו פורסם מכתב המפרט התנהלות בעייתית כביכול בוועד.

4.       לאשכול התפרסמו עשרות תגובות ע"י משתמשים בפורום והוא נצפה ע"י עשרות אלפי גולשים.

5.       ביום 2.12.11, בעקבות האמור, פנה גפנר לשעיה, וביקש התערבותו בהסרת האשכול. שעיה שוחח עם נאשם 2, שחזר אליו כעבור זמן קצר ואמר לו כי הנאשם 1 אינו מסכים להסרת האשכול וכי: "הפסקנו להיות פראיירים, זה לא יעבור אצל גיא (הנאשם 1- ג.ש) בלי לשלם". כמו כן, פנה שעיה לגרינצוויג בבקשה שיסיר את האשכול, אולם נענה כי עליו לשוחח עם הנאשם 1 בנושא.

6.       סמוך למתואר לעיל בשעה 11:30 או בסמוך לכך, השיב נאשם 2 לפנייתו הקודמת של שעיה ואמר לו כי הוא שולח לו הצעה במייל, לפיה במסגרת "חבילת פרסום חיובית", תינתן פעילות פרסומית בנוגע לוועד, וכן יוסרו התכנים הפוגעניים בעניינם.  נאשם 2 שלח לשעיה הצעה כתובה לפיה עלות פעילות פרסומית למשך 14 ימים, הינה 20,000 ₪. בהצעה הכתובה לא הוזכר עניין הסרת התכנים הפוגעניים.

7.       במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר המתואר לעיל, צלצל נאשם 2 לשעיה ושאל אותו מדוע לא נחתמה העסקה. עוד אמר לו כי "יש לוועד הרבה כסף" וכי הפעילות הפרסומית יכול ותהיה לטווח ארוך.

8.       ביום 4.12.12 בשעה 20:19, בעקבות פנייה של שעיה לעובד האתר, שלח הנאשם 1 מסרון לשעיה: "שעיה. עוד פעם תעיז לפנות לעובדים שלי (אבי) בבקשות להוריד אשכולות, יהיה ביננו עסק מאוד לא נעים".

9.       בהמשך למתואר לעיל, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנו חיים גפנר ויהושוע ביקר מהוועד, ליעקב ישראל ביכלר (להלן: "ביכלר"), בעל חברת פרסום ויחסי ציבור במגזר החרדי, אשר הציע להם לפרסם באתר כתבות תדמית ויחסי ציבור.

10.   בהמשך למתואר, סמוך ליום 12.12.11 נפגש ביכלר עם הנאשמים 1 ו-2, והשלושה סיכמו על עסקת פרסום חיובית ביחס לוועד, הכוללת 25 כתבות על הוועד, תמורת תשלום של 150,000 ₪ (לא כולל מע"מ) לחצי שנה. במהלך הפגישה, העלה נאשם 2 את נושא התכנים הפוגעניים נגד הוועד ואמר כי תמורת סכום גדול יותר יוסרו התכנים פוגעניים בעניינם. ביכלר וחיים ויספיש, היועץ הארגוני מטעם הוועד, הבהירו לנאשמים 1 ו-2 כי לשיטתם סך התשלום שסוכם עליו כולל את הסרת התכנים הפוגעניים.

11.   ביום 12.12.11 נתן הנאשם 1 הוראה לעובדי האתר להסיר את האשכולות בעניין הוועד.

12.   כמו כן, לאחר המתואר לעיל, במספר מועדים בחודש דצמבר 2011 וינואר 2012, פנה ביכלר באופן אישי לנאשם 1 וביקש ממנו להסיר אשכולות ספציפיים בעניין הוועד, בעקבות הפניות, הורה הנאשם 1 לעובדי האתר למחוק את האשכולות. 

13.   במעשיו אלו איימו הנאשמים 1 ו- 2 על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיימו על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטילו אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. בנוסף, איים הנאשם 1 על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב בכוונה להפחידו או להקניטו.

 ב.      הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים 1 ו-2:

1. סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק (הנאשמים 1 ו-2).

2. איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק (הנאשם 1 בלבד).

                                                אישום 3- אורי סופר (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       בשנת 2010 התאגדו מספר רבנים במגזר החרדי, בראשות הרב קארפ, וקראו לסגור ולהחרים את האתר, נוכח העובדה כי מפורסמים בו תכנים, אשר לשיטת הרבנים וההלכה הינם בגדר לשון הרע.

2.       אורי סופר (להלן: "סופר"), מחנך בבית ספר ופעיל ציבור במגזר החרדי, המקורב לרבנים במגזר, נטל חלק ביוזמת הרבנים שהתארגנה נגד האתר.

3.       בסוף חודש נובמבר ותחילת חודש דצמבר 2011, התפרסמה נגד סופר וחתנו, יוסף מאיר חזן (להלן: "חזן"), כתבות בחדשות האתר, המתייחסות, בין היתר, למעצרו של חזן בגין התפרעות ותקיפת שוטרים, וכן לבתו של סופר. לכתבות, שנכתבו ע"י כתבים מטעם האתר, התפרסמו עשרות תגובות ע"י גולשים, חלקן פוגעניות.

4.       ביום 2.12.11 נשלח לנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם") מכתב התראה בגין תביעת לשון הרע, מטעם עו"ד קאפלין המייצג את סופר, זאת לאחר שמיילים ששלח סופר לאתר לא נענו.

5.       אף לאחר שליחת המכתב, בחודש דצמבר 2011 התפרסמו כתבות ביחס לאמירות שונות כביכול של סופר כלפי נשים. בהמשך למתואר לעיל, פנה סופר לחברו שמואל אהרוני (להלן: "אהרוני"), וביקש ממנו לפנות לאתר ולבקש להסיר את הפרסומים בעניינו.

6.       סמוך לאחר המתואר לעיל, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, יצר אהרוני קשר עם הנאשם, ושאל אם אפשר להפסיק את הפרסומים בעניינו של סופר, הגורמים לו נזק תדמיתי. בתגובה שאל הנאשם את אהרוני: "מה אקבל בתמורה?". אהרוני שאל את הנאשם מה רצונו, והנאשם השיב לו: "אתה מבין לבד מה אני רוצה", ולאחר מכן שאל אותו כמה סופר יכול לשלם לו.

7.       אהרוני אמר לנאשם כי סופר הינו מורה, ללא אמצעים כספיים. בתגובה, אמר לו הנאשם כי הוא משקר, וכי סופר הוא אדם "מפורסם", ומקורב לרב עובדיה ולרבנים נוספים ש"ידאגו" לו ל- 100,000 דולר במזומן ואז הנאשם יסיר את הפרסומים. עוד אמר הנאשם לאהרוני כי הוא מוכן לקשר אותו עם נאשם 2, לצורך העברת הכסף, אולם אהרוני אמר לנאשם כי הדבר אינו רלוונטי. בתגובה אמר הנאשם לאהרוני: "מה יותר רלוונטי שהוא יישאר ללא עבודה וללא שידוכים לילדים?, ברגע שרואים את הפרסומים האלה עליו הוא לא יוכל לחתן לעולם את כל הילדים שלו אז כדאי להסתדר איתי".

8.       במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

 ב.      הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 4- יצחק ויזל (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       בחודש יוני 2011 מכר יצחק ויזל (להלן: "ויזל") מרפאת שיניים הנמצאת בבעלותו, כאשר במסגרת העברת הבעלות, סוכם כי הבעלים החדשים ינהל את המו"מ בעניין העברת יתרת תשלום השכר לרופאים אשר עבדו במרפאה, בהם, ד"ר זמיר בורטמן, חברו של הנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם").

2.       סמוך למתואר לעיל, פנה בורטמן לנאשם עקב קשריו ב"עולם החרדי" וביקש את סיועו בעניין.

3.       סמוך למתואר לעיל, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה הנאשם לאבי גרינצוויג, כתב האתר, בבקשה שיכין תחקיר על ויזל ועל הלנת המשכורות במרפאה. במקביל, התקשר הנאשם לויזל, וטען בפניו כי הוא מבקש תגובתו לתחקיר המבוצע עליו, וכי עליו לשלם את המשכורות, זאת במטרה לאיים על ויזל ולגרום לו לשלם את משכורתו של ד"ר זמיר בורטמן.

4.       בעקבות האמור, ביצע ויזל תחשיב של משכורתו של ד"ר בורטמן והעבירו לבעלים החדשים של המרפאה על מנת שיסדיר את החוב, אולם האחרון לא עשה כן.

5.       ביום 26.6.11 ובמטרה להגביר את הלחץ על ויזל, פורסם בפורום, ע"י הנאשם בכינויו "תורת_דוד" אשכול שכותרתו: "יצחק ויזל, נהגו של הרב שטיינמן, חשוד בהונאה ובגזל". באשכול נכתב כי ויזל הפסיק לשלם משכורות לרופאים, וכי המטופלים במרפאה אינם מקבלים טיפול. לאשכול פורסמו עשרות תגובות ע"י משתמשים בפורום, כולל הנאשם עצמו בכינוי שלעיל.

6.       יום לאחר פרסום האשכול, או בסמוך לכך, בעקבות איומיו של נאשם 1, וכדי למנוע את פרסום התחקיר, העביר ויזל את לד"ר זמיר בורטמן את משכורתו, וכתבת תחקיר לא פורסמה.

7.       במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, והמעשה נעשה מפני האיום. 

ב.    הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

אישום 5 – ישיבת בריסק (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       ביום 16.5.11 בשעה 01:15 פורסם בפורום, ע"י ניק המכונה "בדק_בית", אשכול שכותרתו: "דרמה בבריסק: הגר"א סולוביציק קם ועזב את השיעור".  

2.       לאשכול התפרסמו למעלה ממאה תגובות של משתמשים בפורום והוא נצפה ע"י עשרות אלפי משתמשים.

3.       כעבור כחודשיים, ולאור החשש לפגיעה בשמו של ר' ישיבת בריסק, פנו יחזקאל פורטנוי וחיים פרג', מקורביו, לדב פוברובסקי (להלן: "פוברובסקי"), ששימש מנהל האתר, וביקשו ממנו להסיר את האשכול. פוברובסקי הפנה אותם לנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם 1"), ובמקביל, ביום 1.8.11 שלח לנאשם מסרון: "הי, עוד מעט יתקשר אליך אחד בשם פורטנוי. ההוא מבריסק שרוצה שמירה. דיברנו עליו".

4.       במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה נפגשו השניים עם הנאשם, וביקשו ממנו להסיר את התכנים הפוגעניים, לשיטתם, נגד הרב מבריסק. הנאשם אמר כי מדובר בעסק, והוא מרוויח מהעובדה שהאשכול "פופולרי". תמורת הסרת האשכול, דרש הנאשם מהשניים 50,000 ₪.

5.       לאחר שהשניים אמרו לנאשם כי הסכום הנדרש יקר מדי, הציע הנאשם כי תמורת 20,000 ₪ יחסום את אפשרות התגובה באשכול, אך ישאיר את התכנים שנכתבו באשכול, עד כה, על כנם. השניים שאלו את הנאשם מה יקרה אם ייפתחו אשכולות נוספים בענין הרב, והנאשם השיב כי ידרוש עבור הסרתם 20,000 ₪.

6.       במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

ב.       הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 6- ארגון "הדברות" (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       ארגון "הדברות" (להלן: "הארגון"), הינו ארגון שמטרתו להנחיל ערכי יהדות לציבור.

2.       ביום 10.2.11 פורסמה באתר, ע"י כתב האתר, כתבה שכותרתה "המאבק הבא: הרב אמנון יצחק נגד "הדברות", במסגרתו תואר הארגון כערוץ טלוויזיה במסווה של ארגון להחזרה בתשובה. במסגרת הכתבה הובאה תגובת הארגון. הכתבה פורסמה אף כאשכול. לכתבה ולאשכולות פורסמו תגובות רבות.

3.       סמוך למתואר לעיל, פנה קלמן בורשטיין (להלן:"קלמן"), יועץ אסטרטגי של הארגון לדב פוברובסקי, מנהל האתר, בבקשה להסיר את הכתבה, וזה הפנה אותו לנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם").

4.       בשיחה עם הנאשם, ביקש ממנו קלמן להסיר את הכתבה. הנאשם התנה את הסרת הכתבה בתשלום על סך 40,000 ₪. כן אמר הנאשם לקלמן כי בהמשך, ניתן יהיה לחתום על עסקת פרסום "חיובית" הכוללת יחסי ציבור לארגון, הסרת השמצות ו"שמירה" על האינטרסים של הארגון.

5.       במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

 ב.      הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 7- ח.י.ש נופי ישראל (נאשמים 1 ו-2)

א.         העובדות

1.       במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, ניהל חנוך קס (להלן: "קס") את חברת הבניה ח.י.ש נופי ישראל (להלן: "החברה"), אשר שיווקה פרויקטים של נדל"ן בציבור החרדי.

2.       סמוך לחודשים ינואר-פברואר 2011 נחשף קס לפרסומים באתר אותם ראה כמכפישים ופוגעניים ביחס לחברה. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בחודש פברואר 2011 או בסמוך לכך, נפגשו קס ורפי אשר קוגלר (להלן: "קוגלר"), סמנכ"ל החברה האחראי על יחסי ציבור ופרסום, עם הנאשמים 1 ו-2.

3.       במהלך הפגישות ביקשו קס וקוגלר מהנאשמים 1 ו-2 להסיר את הפרסומים בעניינם, אולם נענו כי אין לנאשמים שליטה על הפורום, וכי הם יכולים להעסיק מישהו מטעמם "שישמור" על החברה מפני פרסומים פוגעניים, וכן יסיר את הפרסומים הפוגעניים בעניינם.

4.       תחילה הוצעה לקס ולקוגלר עסקת פרסום, תמורת סך של 350,000 ₪ לשנה, במסגרתה יפורסמו 16 כתבות ותכנים שיווקיים על החברה, ובמקביל יוסרו תכנים פוגעניים שיועלו נגדה. הנאשמים 1 ו-2 התנו את הסרת הפרסומים השליליים בחתימה על עסקת הפרסום. במסגרת העסקה, ניתנו לקס שני ניקים באמצעותם יכול היה להיכנס לפורום ולהגיב לתגובות גולשים.

5.       בסופו של דבר סוכם כי ישולם במסגרת העסקה סך של 100,000 ₪, לא כולל מע"מ. קס העביר לנאשמים 1 ו-2 שתי המחאות ע"ס 58,000 ₪ כל אחת. העסקה  נחתמה בין הצדדים ביום 28.2.11. בעסקה לא הוזכר בכתב עניין הסרת הפרסומים הפוגעניים.

6.       יום למחרת הפגישה, פורסם תוכן שלילי כנגד החברה באתר, אשר הוסר לאחר פנייתו הטלפונית של קס לנאשם 1. במהלך התקופה שבין פברואר 2011 לבין אוגוסט 2011 פורסמו בעניין החברה כתבות בודדות בלבד באתר, וכן לעתים, הוסרו תכנים פוגעניים ע"י הנאשמים 1 ו-2 או מי מטעמם, לבקשת קס וקוגלר.

7.       בתחילת חודש אוגוסט 2011, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ולאחר שהחברה לא היתה מרוצה מהפרסום שניתן לה באתר, פנה קוגלר לנאשם 1 וביקש ממנו לבטל את העסקה ולקבל את ההמחאה השנייה שטרם נפרעה, לידיו. לאחר דין ודברים, הסכים הנאשם 1  להשיב לקוגלר את ההמחאה השניה בסך 58,000 ₪.

8.       במקביל לאמור לעיל, פנה קוגלר לנאשם 1 במייל, וביקש לדעת עבור איזה שירות נדרש לשלם את סך ההמחאה הראשונה בסך 58,000 ₪. הנאשם 1 השיב לקוגלר, בין היתר, כי סך של 30,000 ₪ שולם עבור "פעילות בפורומים". בשיחת טלפון, הבהיר הנאשם 1 כי הכוונה ל"הגנה" על החברה מפני תכנים שליליים שפורסמו בפורומים. בתגובה, אמר קוגלר לנאשם 1 כי פעילות זו לא הופיעה בהסכם שנחתם ביניהם בכתב. הנאשם 1 השיב לקוגלר: "שכחת למה קראת לי? תגיד תודה שקיבלת את ה- 50 (אלף-ג.ש) הראשונים..."

9.       סמוך לאחר ביטול העסקה ע"י קס וקוגלר, פורסמו אשכולות בעלי תכנים פוגעניים נגד החברה בפורום. פנייה שנעשתה מטעם החברה לנאשם 1 על מנת להסיר את הפרסומים הפוגעניים, לא נענתה על ידו.  

10.   במעשיו אלו איימו הנאשמים 1 ו-2 על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיימו על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטילו אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, והמעשה נעשה מפני האיום. 

 ב.      הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים 1 ו-2:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

אישום 8- הרב ברלנד ו"שובו בנים" (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עמד הרב אליעזר ברלנד בראש קהילת "שובו בנים" (להלן: "הקהילה").

2.       בתחילת חודש דצמבר 2010 התפרסמו בפורום ובאתר, מספר אשכולות וכתבות ביחס להתנהלות הקהילה ולרב ברלנד, ושהתייחסו בין היתר לחשיפת דיסק המתאר את ההתנהלות הפנימית בקהילה. לאשכולות ולכתבות הגיבו גולשים רבים, חלקם באופן פוגעני.

3.       סמוך למתואר לעיל, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ועל מנת למזער את הפגיעה לטעמם בשמה הטוב של הקהילה והרב, פנו מקורבי הרב ברלנד, ובהם נפתלי זאבי (להלן: "זאבי"), מזכיר בקהילה, ויצחק מירב, מנהל מוסדות החינוך בקהילה, לאברהם קרויזר (להלן: "קרויזר"), איש יחסי ציבור, והתייעצו עימו באשר לאפשרויות העומדות לרשותן. קרויזר הבטיח כי ישוחח עם הנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם") בנדון.

4.       יום למחרת המתואר לעיל, נפגש קרויזר עם הנאשם, שהציע לו כי לצורך יצירת תדמית חיובית עבור הקהילה (להלן: "עסקת הפרסום החיובית"), ישלם הרב ברלנד 30,000 ₪ לחודש. כן אמר הנאשם כי במקביל לעסקת הפרסום החיובית, הוא ידאג להסיר את התכנים הפוגעניים בעניינו של הרב ברלנד והקהילה, וכי "ישמור" עליהם מפני העלאת תכנים דומים בעתיד. קרויזר עדכן את זאבי ומירב ולעת ההיא, הוסרו חלק מהאשכולות בעניין הרב.

5.       במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך למתואר לעיל, התקשר זאבי לנאשם ואמר לו כי קרויזר הפנה אותו אליו וכי הוא מבין כי הסרת התכנים הנוגעים לקהילה ולרב מותנית בתשלום. הנאשם מסר לזאבי את כתובת משרדו בתל אביב, ואמר לו כי הסרת התכנים מותנית בתשלום של 30,000 ₪ וכי הוא נמצא עד השעה 17:00 במשרד. זאבי שאל את הנאשם לכמה זמן יוסרו הכתבות, אך הנאשם התחמק ממתן תשובה ברורה.

6.       בשעה 16:00 לאחר שקיבל 10,000 ₪ מנתן ברלנד התקשר זאבי לנאשם, ואמר לו כי הוא בדרכו לתל אביב עם חלק מהכסף, וכי הוא מבקש כי הסרת הכתבות תהיה לזמן מוגדר וכי בנוסף יכתבו על הרב ברלנד כתבות חיוביות. בתגובה, אמר הנאשם "טוב ביי, שלום" וניתק את השיחה. בסופו של יום, השניים לא נפגשו.

7.       במועד שאינו ידוע למאשימה לאחר שיחה זו, הועלו לאתר התכנים בעניין הרב.

8.       במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

 ב.      הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 9- ישראל פרקש (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       ביום 20.9.10 בשעה 12:47 פורסם בפורום, ע"י ניק המכונה "msניק", המשויך לאלי שלזינגר, כתב האתר, אשכול שכותרתו: "מנהל תלמוד תורה באשדוד כלא את רעייתו". לאשכול התפרסמו תגובות רבות ע"י משתמשים בפורום, המשמיצות את ישראל פרקש (להלן: "פרקש"), אשר ייצג את האישה הנזכרת באשכול בהליך הגירושין.

2.       ביום 21.9.10 פנה פרקש לאבי גרינצוויג (להלן: "גרינצוויג"), עובד האתר, אשר הסיר את התכנים הפוגעניים בעניינו לבקשתו, אולם זמן קצר לאחר מכן שוחזרו התכנים ע"י עובד אחר של האתר וגרינצוויג הציע לפרקש לפנות לנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם").

3.       סמוך למתואר לעיל, פנה פרקש לנאשם בשיחה טלפונית וביקש ממנו להסיר את התכנים הפוגעניים נגדו. בתגובה, ענה לו הנאשם כי הוא אינו עובד אצלו ולא מכיר אותו. עוד אמר לו הנאשם כי אם יחתום על עסקת פרסום חיובית באתר, ידאג לקבל חסינות והגנה מפני פרסומים שליליים. פרקש ניסה להתווכח עם הנאשם אשר אמר לו: "ככה זה בביזנס" וטרק את הטלפון.

4.       במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

ב.    הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 10- הרב פינטו (נאשם 1 בלבד)

א.      העובדות

1.       הרב יאשיהו פינטו הינו ראש מוסדות "שובה ישראל".

2.       בחודש יולי 2010 או בסמוך לכך, התפרסמו בפורום ובאתר, מספר אשכולות וכתבות ביחס להתנהלות הרב פינטו.  לאשכולות ולכתבות הגיבו גולשים רבים, חלקם באופן פוגעני.

3.       סמוך למתואר לעיל, פנה עו"ד אהרון פאלוך (להלן: "פאלוך") לנאשם 1 (להלן באישום זה: "הנאשם"), מטעם הרב פינטו, וביקש להסיר את התכנים הפוגעניים בעניינו. בתגובה, נענה פאלוך כי אין לנאשם כל אינטרס לעשות כן, וכי מדובר באתר עסקי. עוד הוסיף הנאשם כי אם ייחתם ביניהם הסדר כלכלי, יהיה לו אינטרס כלכלי "לשמור" על הרב פינטו באתר.

4.       כעבור מספר ימים נפגש פאלוך עם הנאשמים 1 ו-2, ונאשם 1 הציע לו עסקת פרסום במסגרתה תפורסם כתבה חיובית על הרב פינטו תמורת 35,000 ₪. לחילופין, הציע הנאשם כי הרב יגרום למי מאנשי העסקים המקורבים אליו, לפרסם באתר בסך של 150,000 ₪. הנאשם הבהיר לפאלוך כי אם תחתם עסקת פרסום, הוא לא יאפשר כל פגיעה ברב פינטו, ויהיה מחויב "לשמור" עליו.  

5.        במסגרת הפגישה שלעיל, ביקש פאלוך מהנאשם להסיר פרסומים פוגעניים בעניין הרב פינטו עד למתן תשובה סופית באשר לעסקת הפרסום, והנאשם נענה לכך. ביום 21.7.10 עדכן הנאשם את פאלוך במייל והודיע לו: "אני לא אוהב להפתיע אז אני מודיע עכשיו. נא עדכן את אנשי פינטו כי ההפוגה פגה מחר בשעה 15:00. במידה ולא נגיע לפתרון מוסכם אני מעלה את האשכול מחדש".

6.       סמוך למתואר לעיל שוחח יוסי עמוס (להלן: "עמוס"), המקורב לרב פינטו, עם הנאשם בטלפון, וזה אמר לו כי הוא אינו עובד אצלו, וכי תמורת 50,000 ₪ יהיה מוכן להסיר פרסום פוגעני בעניין הרב פינטו. במהלך פגישה שנערכה סמוך לאחר שיחת הטלפון, בין עמוס לנאשם, חזר הנאשם על דבריו, ואילו עמוס הבהיר בתוקף כי לא ייכנע לסחיטה מצד הנאשם.

7.       סמוך למתואר לעיל, החל להירקם בין הנאשם לבין הרב פינטו קשר, במסגרתו, התוודע הנאשם לפעילותו, ואף ביקש ממנו למצוא עבורו משקיע לאתר, מקרב אנשי העסקים להם היה מקורב.

8.       במסגרת האמור, ועד לסוף שנת 2011 לערך, לבקשת עמוס, הרב פינטו או מקורביו, הסיר הנאשם בעצמו, או באמצעות עובדי האתר, פרסומים פוגעניים בעניינו, והעלה לאתר תכנים חיובים בעניינו של הרב פינטו.

9.       בסוף שנת 2011, או בסמוך לכך, חל בין הנאשם לרב פינטו נתק ביחסים, נוכח תחושתו של הנאשם כי הרב אינו עושה די על מנת למצוא משקיע פוטנציאלי לאתר. החל ממועד זה, הנאשם לא נענה עוד לבקשות עוזריו של הרב פינטו להסיר את תכנים פוגענים שהועלו בעניינו. ביום 7.11.11 נפגש הנאשם עם עמוס, ואמר לו כי הרב פינטו הבטיח שיעזור לו ולא עשה כן, ולפיכך לא יעזור לו.

10.    סמוך למתואר לעיל, הנחה גיא את עובדי האתר כי הרב פינטו "אינו מוגן עוד משמירה" ולפיכך אין להסיר בעניינו תכנים פוגעניים. במועדים שונים החל מסוף שנת 2011 ואילך, פורסמו ע"י ניקים השייכים, בין היתר, לעובדי האתר, מספר אשכולות המשמיצים את התנהלותו של הרב פינטו.

11.   במעשיו אלו איים הנאשם על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

 ב.      הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 11- ברוך פריימן (נאשמים 1 ו-2)

א.         העובדות

1.       במועדים הרלוונטים לכתב האישום, שימש ברוך פריימן (להלן: "פריימן") סוכן רכב של סוכנות המכוניות "שלמה סיקסט".

2.       ביום 17.12.09 בשעה 04:59 פורסם בפורום, ע"י ניק המכונה "המתפלפל", המשויך לאלי שלזינגר, כתב האתר, אשכול שכותרתו: "אלמונים השחיתו רכבי השכרה השייכים לברוך פריימן". לאשכול התפרסמו תגובות, ובהן אף תגובות פוגעניות, ע"י משתמשים בפורום.

3.       סמוך למתואר לעיל, פנה פריימן לאלתר פוברובסקי, עובד האתר, וביקש להוריד את האשכול והתגובות שפורסמו לו. אלתר פנה לנאשם 1, אשר אמר לו כי יסכים להסיר את האשכול רק אם פריימן יחתום על עסקת פרסום בסך 5,000 ₪. במקביל לאמור, פנה פריימן לנאשם 2 בשיחות טלפון, וביקש ממנו להסיר את האשכול. נאשם 2 השיבו כי האשכול יוסר בזמן הקרוב, כשבמהלך השיחות עם נאשם 2, הובהר לפריימן כי יהיה עליו לפרסם באתר בתמורה להסרת האשכול.

4.       לאחר הסרת הפרסום ע"י האתר, נפגש פרימן עם נאשם 2 ואלתר פוברובסקי, והוצעה לו עסקת פרסום בסך 5,000 ₪, במסגרתה תפורסם החברה של פריימן, והוא יהיה מוגן מפרסומים שליליים באתר. נאשם 2 הבהיר לפריימן כי במידה ולא יפרסם באתר ויעלו בעניינו אשכולות שליליים הוא לא יפעל להסרתם. בסופו של דבר, העסקה לא יצאה לפועל.

5.       במעשיו אלו איימו הנאשמים  1 ו-2 על אדם בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, ובצנעת הפרט שלו ואיימו על אדם לפרסם או להימנע מפרסום דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטילו אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. 

ב.    הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים 1 ו-2:

סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אישום 12 - מתן שכר פיקטיבי לאימו של הנאשם 1

א.         העובדות

1.       רגינה כהן הינה אימו של הנאשם 1.

2.       בין השנים 2007-2010 שימש הנאשם 1 בעלים ומנהל של נאשמות 3-5.

3.       במועדים אלה, ועל פי הוראתו והנחייתו של נאשם 1, הוציאו נאשמות 3-5 תלושי שכר  לרגינה כהן, וזאת על אף שלא עבדה מעולם אצל נאשמות 3-5.

4.       בהנהלת החשבונות של נאשמות 3-5 דווחו הסכומים אשר נרשמו בתלושי השכר, כשכר שניתן לרגינה כהן כביכול עבור עבודתה, כהוצאה מוכרת, ובהתאם אף הוגשו דיווחים מוקטנים אודות הכנסות הנאשמות לרשויות המס, וכתוצאה מכך שולמו מיסים מופחתים.

5.       האמור בוצע ביחס לנאשמת 3 כדלקמן:

א.      בשנת 2007 דווח  לרגינה כהן שכר בסך 86,696 ₪.

ב.         בשנת 2008 דווח לרגינה כהן שכר בסך 214,375 ₪.

ג.           בשנת 2009 דווח לרגינה כהן שכר בסך 114,327 ₪.

6.       האמור בוצע ביחס לנאשמת 4 כדלקמן:

א.      בשנת 2009 דווח לרגינה כהן שכר בסך 42,701 ₪.

ב.         בשנת 2010 דווח לרגינה כהן שכר בסך 16,850 ₪.

7.       האמור בוצע ביחס לנאשמת 5 כדלקמן:

א.      בשנת 2010 דווח לרגינה כהן שכר בסך 33,700 ₪.

8.       בסך הכל, דווח לרגינה כהן כשכר מהנאשמות בסך של 508,649 ₪ כערכם אז.

9.       במעשיהם כאמור לעיל, במזיד ובכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, הנאשמים הכינו או קיימו, או הרשו לאדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות כוזבות או שזייפו, או הרשו לזייף פנקסי חשבונות או רשומות. כן השתמשו הנאשמים  במירמה, ערמה או תחבולה או הרשו להשתמש בהן.

ב.       הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

לנאשם 1

מירמה, ערמה או תחבולה- עבירה לפי סעיפים 220(4) ו- (5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה")- (4 עבירות).

לנאשמת 3

מירמה, ערמה או תחבולה- עבירה לפי סעיפים 220(4) ו- (5) לפקודה- (3 עבירות).

לנאשמת 4

מירמה, ערמה או תחבולה- עבירה לפי סעיפים 220(4) ו- (5) לפקודה- (2 עבירות).

לנאשמת 5

מירמה, ערמה או תחבולה- עבירה לפי סעיפים 220(4) ו- (5) לפקודה- (עבירה אחת).

אישום 13 - השמטת נכס מהצהרת הון (נאשם 1 בלבד)

א.         העובדות

1.       ביום 31.8.10 הגיש הנאשם 1 לפקיד שומה חולון דין וחשבון על רכוש והתחייבות ליום 31.12.09 (להלן: "הצהרת הון").

2.       בהצהרת ההון, לא כלל הנאשם 1 ביודעין ובכוונה להסתירו מרשויות המס, נכס מקרקעין בשווי של כ- 50,000 דולר, אשר היה רשום על שמו בארצות הברית, במועד הקובע.

3.       במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם 1, ללא הצדק סביר, ערך דו"ח לא נכון מתוך שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל ענין או דבר המשפיעים על חיובו במס.

ב.       הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם 1:

מירמה, ערמה או תחבולה- עבירה לפי סעיפים 220(2).

הודעה

לפי סעיפים 15-15א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, מודיעה המאשימה כי נוכח עמדתה לעונש, יש למנות סנגור להגנתו של הנאשם.

ירושלים,  ז' תמוז, תשע"ה

                 26 ביוני 2015

גלית שוהם, עו"ד

ממונה (ראש צוות)

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

פמ. ים:   2401/12, 2736/13

פל"א (תשאול ירושלים): 524425/11, 123462/12, 142469/12, 150424/12, 156872/12, 142445/12, 163005/12, 185318/12, 250181/12, 270716/12