1) ראש חודש קשור במיוחד עם נשי ישראל, כמ"ש בפדר"א שמפני שלא רצו הנשים להשתתף בעשיית העגל (אף שזה הי' לאחרי מאות שנה שבנ"י היו עבדים במצרים שהי' חדור עם ע"ז, וה"עגל" הי' ענין של "שיתוף" ולא ע"ז ממש), קיבלו שכרן שהן זהירות בענין ר"ח יותר מהאנשים. ומכיון ששכר זה קיבלו לא רק הנשים באותו דור אלא כל נשי ישראל בכל הדורות, עד שאפי' לאחר ביאת המשיח יקבלו שכר נוסף "תתחדש כנשר נעוריכי", מובן דהמעלה של עמידה בנסיון אינה רק בנשים של אותו דור, אלא זוהי מעלה עצמית של נשי ישראל. והטעם לזה: אף שה"אמונה" בה', שהיא היסוד של תומ"צ, היא שלימהבפנימיות אצל כאו"א מישראל, אנשים ונשים, מ"מ, אצל האנשים יכול להיות חסרון ב"התפשטות" וה"השפעה" של האמונה על ההנהגה בחיי היום-יומית, משא"כ אצל הנשים. כמו שראו בנוגע לעשיית העגל. 2) ענינו המיוחד של ר"ח תמוז, חודשהגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו, שזה הי' הנצחון של ה"שיטה" שלו, שבעניני יהדות והפצת היהדות אין להתחשב בשום קשיים!
משיחת יום ד' פ' קרח, אדר"ח תמוז ה'תשל"א, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דהמחנות קיץ תחיינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.