גיור קטנים

מאת הרב חיים אמסלם

בתקופה האחרונה ידידי הרב שלמה אבינר שליט"א פתח בהרעשה כבדה כנגד כל עניני הגיור בכלל, ובין היתר יצא בהתקפה חזיתית בענין גיור קטינים, והנה אם בגדולים יש מקום ויכוח ודיון בעצם הקבלה לגיור מי שלא ברור אם יקיים אחר כך את כל המצוות או מקצתם בלבד, בגלל הגדרת המושג "קבלת המצוות" בגר, בקטנים אין מקום דיון לא בקבלה לגיור ולא בתקפות הגיור, שהרי אין דין קבלת מצוות בקטנים, לפי שקטן פטור מכל המצוות, אמנם קטן שגוייר בקטנותו יכול למחות לכשיגדיל, אולם כל שלא מיחה מיד בגדלותו שוב אינו יכול למחות, הדיון בתקפות הגיור של קטנים אחר גדלותם,כשלא מחו על יהדותם משגדלו, במי מחזיק עצמו "יהודי" לגמרי, הוא שגיאה הלכתית.

הבעיה האמיתית אחרת לגמרי, והיא כאשר נראה שהילד לכשיגדל לא ישמור תורה ומצוות האם כדאי ורשאין בית הדין לגיירו או לא?

בכתובות (דף י"א ע"א) אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין מאי קמ"ל ד"זכות הוא לו" וזכין לאדם שלא בפניו, ומכיון שטעם גירות קטן מטעם שזכות הוא לו, יש מהאחרונים שסוברים שאם יגדל לחיי חילון אין כאן זכות ועדיף שלא לגייר, זו דעת האדמו"ר מסאטמר כמו שמובא בספר טהרת יום טוב באריכות, אף כי לכולי עלמא אני מדגיש שוב, ברור שגיור הקטנים תקף ואינו מתבטל גם אם לא שמר מצוות.

אלא שכבר סייגו האחרונים את הדבר שרק אם יש "חשש גמור" שיחללו שבתות ויאכלו מאכלות אסורות שאז יכולים בית הדין שלא לקבלם וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר ח"ב אה"ע (סי' ג') ע"ש, כלומר במקרה של חשש גמור (ולא אי ודאות או ספק) יכולים שלא לקבל (ולא שחייבים, או אסור להם לקבל) וכיוצא בזה כתב בשו"ת אחיעזר ח"ג (סי' כ"ח) וסיים את תשובתו שם בזו הלשון: ומכל מקום איני מוצא לנכון שירעישו ע"ז רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגירות (כפי שעושה שוב ושוב ידידי הנ"ל) כי בעיני ע"ה זה כחילול השם ח"ו מה שאין מניחין להתגייר ובפרט הילדים שבאמת ע"פ הדין אפשר לגיירם, ושם הביא עוד מהבית יצחק (סי' כ"ט) שאף שיתנהג הקטן באיסור לכשיגדל מ"מ זכות היא לו הגירות ע"ש.

אבל בשו"ת איש מצליח יו"ד (סי' מ"ב) האריך להוכיח כי בגיור הקטן אפילו אם לא בטוח שישמור תו"מ אינו בגדר חוב (שאין חבין לאדם) אלא זכות, ואדרבא פתחנו לו פתח של מצוה לתת הבחירה בידו למחר כשיגדל, ואם יהיה יהודי למחצה דהיינו להאמין באל אחד ולאחוז במקצת מצוות, אבל נכשל בחילול שבתות וטרפות, ודאי אין זה בסוג מחאה כיון שמחזיק עצמו ליהודי ונוהג במקצת מנהגי יהדות.  

וכיוצא בזה כתב בשו"ת שאלת יצחק (קוסובסקי) (סי' ל"ד) בענין גיור קטנים שההורים אינם שומרים מצוות ומחללים את השבת וגם בכשרות אינם נזהרים, אעפ"כ זכות הוא לו להדבק בישראל ולהתקדש בקדושתם, וידוע מה שאמרו חז"ל (עירובין י"ט) שפושעי ישראל מלאים מצוות כרמון ואין אור של גהינם שולט בהם ע"ש.

וכ"כ בשו"ת אגרות משה אה"ע (סי' כ"ו) וז"ל: אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה ומצוות מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל יש להם קדושת ישראל ע"ש.

וגדולה מזו הקילו  אחרונים רבים שאם האם מרוצה למול ולגייר בנה, י"ל דרשאין בית הדין אע"ג דנשארת נכרית, עיין שו"ת מהר"ם שיק (סי' רמ"ח) ושו"ת חבלים בנעימים ח"ד (סי' ל) ושו"ת עצי הלבנון (סי' ס"ד) ושו"ת משפט כתוב יו"ד (סי' כ"ז) ושו"ת תועפות ראם (סי' ט"ל) ושו"ת צאן יוסף (סי' ל"ג) ושו"ת מטה אהרן (יו"ד סי' י"א) ושו"ת מים חיים ח"ב (או"ח סי' קי"ז) ושו"ת פרחי כהונה יו"ד (סי' ל"ז) עש"ב, ברור שיש החולקים ומחמירים בזה, ולא ציינתים כאן, מפני שמטרתי להראות שרבים הפוסקים להקל בגיור הקטנים ושמעידים שכך גם נוהגים לפסוק.

וכלשון בעל ספר מליץ טוב בתשובה שהבאתי במקום אחר "ומפני תיקון העולם יש לגייר אותם הילדים שבלי ספק בבוא היום יתחתנו עם ישראל בלא גיור כלל, והמחמיר בגיורם נמצא מכשיל אחר כך את הרבים".

ואסיים רק בלשון הזהב של גאון המחשבה וההשקפה רבינו יוסף משאש בתשובתו להקל בגיור בשו"ת מים חיים ח"ב (סי' ק"ב) "ומי אשם בכל זה? הרבנים המתחסדים שאינם חכמים לראות את הנולד ואת תוצאות הזמן.  

לכן ברור שמצוה גדולה להזדקק לגיור הילדים בעודם קטנים, לזכותם ולהכניסם תחת כנפי השכינה, למנוע מכשול לכשיגדלו, ולהמנוע ולו במעט את חילול השם הנורא הנעשה בדורנו, וה' הטוב יכפר בעד המכשילים כל נסיון לפתרון...