ביאור המשך משנה ט"ו בפרקי אבות פ"ג "הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם
נדון והכל לפי רוב המעשה". בעבודה: "הכל צפוי" – כשיהודי יודעשממה"מ
הקב"ה מניח את כל עניניו ועומד לידו באותו חדר שהוא נמצא ומסתכל עליו, אין
מקום אז לחשבון אם מצוה זו היא "חמורה" או "קלה" או "מדרבנן" או "הידור
מצוה" או "מנהג קל" וכו' – אלא עומד "באימה וביראה ברתת ובזיע" לקיים
רצונו ית'! אבל הגם ש"הכל צפוי", ממשיכה המשנה – "והרשות נתונה" – ה'
נותן לכ"א את הרשות לעשות כפי בחירתו. והגם ש"הכל צפוי", וא"כ ה"ז אחריות
גדולה ו"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" הרי "אחת דתו" וכו' – ממשיכה המשנה
"ובטוב העולם נדון" – הקב"ה דן את העולם ברחמים, ומחפש כל סוגי לימודי
זכות על האדם "ער איז אַ בשר ודם, און ער געפינט זיך אין עומק הגלות.. און
ער איז אַרומגערינגלט מיט מלעיגים, און אים פעלט אין בני חיי ומזוני רויחי"
וכו'. ובנוגע לזה שטוען שאין לו הרבה כסף לתת לצדקה וכיו"ב – ממשיכה
המשנה "והכל לפי רוב המעשה" – הוא יכול לחלק את הכסף שיש לו לכו"כ
נתינות, ועד"ז בנוגע לימוד התורה וכו'.
משיחת מוצש"ק פ' אמור, ה'תשל"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.