התנהגות של רשע, מניעים של צדיק

מאת חיים הבר

עוד לפני שהוא יצא לאוויר העולם השאלה מתעוררת: איזה שם יתנו לו או לה? ישנם שבוחרים להנציח קרוב משפחה או דמות צדיק; לעתים השם קשור לתאריך או לחוויה מסוימת, והורים רבים פשוט בוחרים שם שמוצא חן בעיניהם. כך או כך, כולם מייחסים לשם משמעות רבה.
האריז"ל כותב כי נתינת שם הינה נבואה קטנה שניתנת להורים, ולפיכך עליה להתבצע על ידי ההורים בלבד ללא התערבות חיצונית. עם זאת, ההלכה מציינת סייג אחד – אין לקרוא לילד/ה בשם של אדם רשע.
משום מה, פרשת השבוע קיבלה שם של רשע. הפרשה שמספרת על המחלוקת שעורר אדם בשם קורח נגד משה ואהרון, בעקבותיה הוא נענש ונבלע באדמה – זכתה לשם 'קורח'. מדוע בחרה התורה בשם שכזה?
למעשה, אפילו למעשיו השליליים של קורח היה מניע חיובי. השאיפה שלו הייתה חיובית וקדושה. הוא לא חיפש לעצמו וילה מפוארת או יאכטה רחבת ידיים. כל שהוא רצה היה להיות בעצמו כוהן גדול. זה תפקיד מחייב, שדורש עמידה בסטנדרטים גבוהים של קדושה. כן, קורח פשוט רצה להיות קרוב יותר אל בורא העולם.
אך אם מניעיו היו טובים כל-כך, מדוע הוא נענש בצורה חמורה שכזו?
הבעיה נעוצה בכך שקורח לא הסתפק במניע אלא התקדם צעד נוסף ועירער על מנהיגותו של אהרון הכוהן, שנבחר על-ידי בורא העולם. גם אם יש לך שאיפות טובות עליך להכיר בכך שלא תמיד תוכל לממשם במלוא המובן.
הפרשה נקראת 'קורח' ללמדנו ששאיפותיו של קורח היו חיוביות וכי עלינו לחקות אותן. הרמב"ם מציין בספרו כי למעשה כל אחד יכול להגיע לדרגה רוחנית גבוהה כמו הכוהנים והלווים. לא מדובר בעבודה מעשית במקדש, אלא בדבקות מוחלטת בבורא העולם.
אגב, רעיון זה יכול גם ללמד אותנו להביט על כל יהודי בעין חיובית. חכמינו זכרונם לברכה אמרו "הוי דן את כל האדם לכף זכות" – בכל אדם, גם באדם השפל ביותר, יש נקודה חיובית שניתן ללמוד ממנו. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" אמרו חכמינו בהזדמנות אחרת.
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שראה אדם מעשן בעיצומו של יום כיפור. שאל רבי לוי יצחק בתדהמה: אתה יודע שהיום יום כיפור? והלה השיב: כן רבי, אני יודע! שאל רבי לוי יצחק: ואתה יודע שאסור לעשן ביום כיפור? והלה השיב בנחת: כן, גם את זה אני יודע!
הרים רבי לוי יצחק את ידיו לשמים ואמר: ריבונו של עולם, ראה את בניך היקרים. למרות שהם מחללים את יום כיפור, הם מתעקשים לומר אמת...