בין הרבי מחב"ד להרב שך - הרבי עסק בחיוב והרב שך בשלילה - עולמו של הרבי הולך ומתרחב השקפתו ומעשיו של הרב שך נכחדים

כמי שחי את ההיסטוריה החרדית ובמיוחד את חיי הרבי מחב"ד ומלחמות הרב שך, איני יכול כשאני עוסק ברבי מחב"ד ובמיוחד ביארצייט שלו, שלא לסכם ולבחון את הדברים, איך הם היו ומה קורה בפועל, מי הצליח ומי נכשל, איזו שיטה עבדה ומה נכשלה, והאם הנבואות השחורות של מי שהיו משוכנעים שיום אחרי הרבי הכל מתמוטט, האם אכן מתמוטטת או שמא הפכה להיות הרבה יותר חזקה אחרי הרבי, ועל כולם, האם הרבי היה רבי כל עוד היה חי או שמא היום הוא רבי לדור חדש שלא זכה לראותו בגוף ממש וחי אותו ואת תורתו יום יום, חשוב מאוד לאחר שנים לסכם לעבור ולראות מה עובד ומה לא עובד, ולאו דוקא רק בגלל שמדובר באישים הללו אלא ובעיקר איזו שיטה עובדת, האם עדיפה החיוב העבודה של העשה טוב, או שמא שיטת הסור מרע של מלחמות והפגנות ובעיקר התקפות אישיות חרמות וקללות הם אשר עובדים ומשפיעים יותר טוב

עברנו תקופה מן המעניינות בחיי הציבור החרדי, נדמה שזה עשרות שנים לא חיינו ולא עברנו זמן כפי שהיו השנים מאז הרב שך פרש ממועצת גדולי התורה עד שהחרים גם את ש"ס ועבר להלחם בהם וירד קצת מן החסידים, מי שזכה לחיות את התקופה ההיא יעיד כי לא חזרנו על הזמנים ההם, מה שקורה היום בין השונאים למחבלים זה אפס לעומת מה שקרה אז, גם ולמרות שנדמה היום כי המלחמה היא כל כך חזקה כפי שלא היתה מעודה, אין זה כך, התקופה ההיא היתה הכי בולטת והכי עמוקה זו אמורה היתה להכתיב דפים חדשים ולבנות מסלולים לאלו ולאלו לבנות עולמות אחרים, אבל קרה משהו מדהים שפשוט לא ייאמן

העולם הליטאי משוכנע היה כי ההתמודדות עם חב"ד היא זמנית עד ליום שהרבי לא יהיה עוד כאן למטה בגוף ממש, יום אחר כך חב"ד סיימה את הקריירה הכל מתמוטט, כל מערכת השליחות כל מה שבנה ייאלצו להספיד מפני שזה יהיה הסוף, היו גם מי שהרחיקו עוד יותר וטענו כי חב"ד יום אחרי הרבי יתנצרו ויעזבו את העולם היהודי, הליטאים בעזרתו של הרב שך היו כל כך משוכנעים במפלה הזו עד כדי שכאשר הרבי מחב"ד חלה והיו רבנים שהתפללו עליו הרב שך לחם בהם מלחמת חרמה תקף אותם בפומבי על שהם התפללו לשלומו של הרבי, הדברים האלו זעזעו כל כך הרבה, אבל הרב שך היה בשלו שאסור להתפלל לשלומו של הרבי, כזו שנאה הוא החדיר לחב"ד ובעיקר לרבי

למה ומדוע? זה נושא בפני עצמו - בהרחבה תקרא על כך בספרי 'אמיתה של שקר', - הרב שך רצה להיות גדול אחד ויחיד, וקיומו של הרבי מחב"ד העיק עליו מפני כאשר השוו בינו לבין הרבי מחב"ד ראית הבדל של שמים לארץ, הרב שך היה צריך למחוק אותו וזה מה שביקש ולא הצליח

הרב שך תקף את הרבי מחב"ד בצורה הכי גרועה ופרועה, ומעניין היה, במקום שהרבי מחב"ד יכה בו בחזרה ויפשיט אותו, הוא העדיף להתעלם ועל כל השמצה והתקפה הוסיף עוד דבר טוב שלח עוד שליח לעוד מקום בעולם, שיטת הרבי היתה להשקיע את הכל ב'עשה טוב' מתוך אמונה שכל מצוה כל דבר טוב ישפיע ויביא טוב על היהדות בכלל. הרבי לא דאג לחב"ד לבד, הוא דאג לכל יהודי, מי שילמד את מעשיו ימצא כי הוא ביקש שכל יהודי יקיים מצוות ועל כך השקיע את רוב זמנו

הרב שך מאידך העדיף מלחמות לא רק עם חב"ד עם כל מי שרק יכל, כל נאום שלו היתה התקפה וכל פעם קרבן אחר, השיטה שלו היתה השלילה, במילים אחרות הוא זעק 'סור מרע' ולא השקיע כלום ב'עשה טוב', אפילו את מה שהקים עשה למען התחרות ובעיקר לשבור אחרים, הוא הקים עיתון שתפקידו הייתה מלחמה באחרים, הוא הקים הכשר שתפקידו היה להלחם בהכשר אחר, הוא הקים מפלגה שתתחרה ותכה במפלגה אחרת, הוא לא השקיע מאמץ כלשהו בהקמת ישיבות, הוא היה עסוק בפוליטיקה כבדה עד כדי שהפך את הישיבות לסניפי מפלגה

בשל כניסת השבת לא האריך כאן ואגש מיד לסיכום ולתוצאה, מה אנו רואים ומוצאים היום, מוסדות חב"ד הולכות ומתרחבות, חסידות חב"ד הולכת ומתפתחת והיום היא הגדולה ביותר מבין כל הקהילות האחרות, מי שיקח את המספר של החסידים בעולם, ימצא את חב"ד בכל מקום ובכל פינה בעולם, אין היום חור שהם לא שם, ופעילותם הפכה להיות חלק מחיי היהדות, עד כדי שאפילו משרד החוץ ומוסדות אחרים רואים בהם את המרכז היהודי המחזיק את היהדות בעולם. חב"ד אמנם  מתמודדת עם בעיות אין ספור דוקא מפני שהיא גדולה ואלו הם טבעם של דברים, אבל מציאות היא שלמרות המחלוקת הפנימית על משיחיזם ומתנגדיהם, החסידות כחסידות מתחזקת, והמציאות שברה כל נסיון להכשילה, אפשר לומר היום כי פעלו של הרבי חי וקיים וחזק הרבה יותר מכפי שהשאיר אותה באותו ג' תמוז תשנ"ד

ונעבור כאן להרב שך ונמצא משהו מדהים, כל מה שבנה ועשה נרמס נשבר והושפל עד כדי שהם בתוכם הורסים את עצמם, ראו מה קרה ל'יתד נאמן' המחבלים לוחמים בהם מלחמת חרמה, השכיסטים הפכו להיות קטנטנים ומניפים את 'הפלס' שהוא בזיון גדול לעולם הליטאי, ההשקפה שלהם לא מזיזה עוד איש, העולם הליטאי חזר לימי החזון איש לרבה של בריסק תוך מחיקת אותן ימים של הרב שך שכל כולם היתה שלילה ואין כל חשק ורצון אצל מנהיגי הליטאים לחזור לימים ההם, זו הורסת ושוברת ולא בונה, גם הם למדו מהרבי מחב"ד שאם רוצים להצליח משקיעים בעשה טוב מפני שזו הדרך היחידה להבטיח הצלחה

בספרי אני מביא מאות דוגמאות והוכחות איך ומדוע הרבי מחב"ד הצליח והרב שך נכשל כשלון חזק, ומדוע שיטת ה'עשה טוב' היא שמצליחה במיוחד בדורנו זה והקודם לה, ושיטת 'הסור מרע' טובה לימים לתקופה קצרה אבל לא מחזיקה מעמד, מפני שאי אפשר לחיות עם שלילה כל החיים. שימו לב, נטורי קרתא קיימת מאה שנה, וכמה הם מונים אפס אחד גדול, 'העדה החרדית' קיימת יותר ממאה שנה ולא הצליחה להקים ישיבה אחת, עד כדי שאפילו רבנים אין לה הם צריכים לייבא מן הגולה ממקומות ששם ההשקפה שונה, והסיבה מפני שהם עסוקים כל הזמן עם השלילה עם מחאות והפגנות, עם זה לא בונים

כאן ההבדל הגדול והעצום של רבה של פונוביז' והרב שך, רבה של פונוביז' היה איש עשיה והצליח בגדול הוא עסק בעשה טוב, אבל אז הגיע הרב שך ועבר להילוך של סור מרע והרס לו את הכל

כאמור אפשר להאריך בענין זה הרבה אבל בשל כניסת השבת, אסיים כאן בברכת שבת שלום, ובתקוה כי כל מי שזקוק יפקח עיניים יקלוט ויבין את ההבדל בין גישות, מה מבטיח עתיד ומה אולי טוב לתקופה קצרה אבל אין לזה עתיד, ושיטות הרבי מחב"ד והרב שך הן ההוכחה הכי טובה לכך

חיים שאולזון