הסבר התניא היומי:

אחרי שהרבי הזקן הסביר לנו בפרק ל"ח בתניא שאם יהודי רוצה להאיר גם בכמות וגם באיכות, הוא צריך לדעת את הסיבה הפנימית לקיום המצווה, המביא לידי רגש ואהבה פנימית. זה בא על ידי לימוד מעמיק בתניא. כשהוא לומד את התניא, הוא לא רק מאיר את החומריות, אלא גם החומריות עצמה הופכת להיות מאירה. וכל זה בא על ידי לימוד מעמיק דווקא.
מבאר לנו הרבי הזקן בפרק ל"ט בתניא, מהו החילוק בין גן עדן העליון לגן עדן התחתון.
נשאלת השאלה: מדוע צריך הרבי הזקן לבאר לנו חילוקים אלו?
היות, שכל הסיבה לפרקים האחרונים היא לעורר את הבינוני שלא יתייאש, בגלל שהבינוני רואה שהוא לא מאיר את העולם בתמידיות. לכן, הסביר לו הרבי הזקן בארבעת הפרקים האחרונים, שהבינוני שותף מלא לאור הגדול של ביאת המשיח. אבל, הרבי הזקן רוצה להמחיש לבינוני שגם כעת, הוא יכול להביא גאולה פרטית, לעצמו ולסביבתו, על ידי שהתורה ומצוות שלו יעלו למדרגת העולם העליון שזה גן עדן.
זאת אומרת, שגם כעת לפני התגלות הרבי שליט"א, נשמתו תהיה עדיין בתוך הגוף, וביחד עם זה יהנה מזיו השכינה.
עולם הבריאה – הבנת הסיבה הפרטית למצווה. האדם מבין את סודות היקום, איך כל מצווה פועלת בחלקיק שונה של היקום. אפילו המלאכים לא מבינים מה שהם עושים, הם עושים פעולת רובוט, אפלו מלאכים של גן עדן העליון, פעילותם היא כמו רובוט. לעומתם, לפעולת הצדיקים יש משמעות והבנה. כי הצדיק יש לו בחירה חופשית, אם להתעמק בלימוד התורה, או ללמוד בשיטחיות ממש. אבל, המלאכים אין להם בחירה כלל. לכן, ישמח הבינוני ממש, עוד לפני הגאולה, כי הוא בדרגה יותר גבוה מהמלאכים העליונים. כי הוא בבחירתו החופשית הוריד אור נעלה לתקן את החומריות, ולעשות את החומריות רוחניות בעזרת השם.

לע"נ הרב יעקב בן זבולון ויעל ז"ל.