חגיגה לדמוקרטיה

מאת מנחם מן

'העולם לא גולם' אומר משפט יהודי עתיק. אך מסתבר כי בכל הנוגע לדעתו האישית של בן האנוש ולהחלטתו הדמוקרטית, הרי שהעולם הוא גולם חסר חיות. בזמנו, ואיני מדבר על תקופת גרוש ספרד, היו הדעות במדינת ישראל ידועות בהחלטה ברורה, היו אנשי השמאל שהשתייכו לתנועת 'המערך' ומנגד אנשי הימין - 'הליכודניקים' כפי שכונו. מלבדם היו כמובן אנשי העולם החרדי והדתי מסורתי שבחרו לפי צו מצפונם האלוקי. התוצאות, ששייכו אז את המצביעים לגושים ברורים, הקלו גם על המנהיגים שידעו היטב מי שלחם ומהי מצע המפלגה שבראשותם..

אלא שלאחרונה, ובפרט במערכת הבחירות הנוכחית, השתנו דברים. הנרטיב הכל כך ידוע של הציבור הישראלי פשט את עורו, שלב אחד אחרי שפשטה המוסריות את רגלה. אם בקדנציה הקודמת הייתה זו מפלגתו של יאיר לפיד ששברה את המיתוס של 'עם נבון וחכם', הרי שעתה, בימי בחירות טרופים אלו, אנו עדים לתסמונת איומה שמשתלטת באלגנטיות על חיינו -תסמונת העדר. צאו וחשבו, פתאום קם אדם בבוקר ומחליט להקים מפלגה, עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שההמשך קצת תמוה. המצע של האיש אינו פרוש לפני המצביעים, דעותיו המדיניות אינן ידועות (גם לא לעצמו), דעותיו בנושאי בטחון כלכלה והנהגה, גם הם, לוטות בערפל סמיך. ואם בזאת לא די, הרי שאפילו הרשימה, זו שתבחר על ידי בני האדם הנבונים, וחבריה מן הסתם יכהנו כשרים בכירים, נשמרת בסוד כמוס. כל הנתונים המפחידים האלו, לא רק שלא משאירים את האיש ומשפחתו בביתו ספון וצפון תחת שמיכותיו, אלא אדרבא, באופן הזוי וחסר כל סיכוי מקבל האיש בסקרי דעת הקהל לא פחות מחמישה עשר מנדטים. ואם זו לא תסמונת העדר, ספרו לי מהו עדר.

הייתי רוצה לשאול, רק לשאול, את אותם האנשים הברים, הבריאים בנפשם, העוסקים לפרנסתם והמנהלים את ביתם בתבונה ובהגיון, כחצי מיליון איש בקרוב, אלו שנסקרו כמצביעי מפלגת הטרנד פעם אחר פעם. אמרו לי – מהי דעתכם הפוליטית, מה דעתכם בעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני, מהי עמדתכם בנושא גיוסם של בני הישיבות ומהי דעתכם בנושאי חוץ ובטחון? מן הסתם יש לכם דעה, אחרת מה אתם עושים בשולחן השבת?! ורק כאן נעלמתם ונאלמתם?  - רק מחירי הסלולאר מעניינים אתכם?! אתמהא.

חכו, זה לא הכל. השבוע פורסם בכלי התקשורת, כי האלוף שטרן, האיש והכיפה, האיש והשנאה העצמית, מחוקק החוקים כנגד הדת מהגדולים שידעה ההיסטוריה הישראלית. – זה שהופרש באלגנטיות על ידי ראשת מפלגתו ונותר בודד ומושפל כערער בערבה ביום צחיח. 'שוקל' את הצטרפותו למפלגת ישראל ביתנו. עד כאן הכל מובן? מ'התנועה' שדעותיה הפוליטיות הוצגו כמרכז שמאלה הישר למפלגה שנתפסת כהכי ימנית בסקאלה הקואליציונית. יום לאחר מכן פורסם כי האלוף במיל' נמצא דווקא במגעים עם מפלגת 'יש עתיד' דבר שככל הנראה לא יצא לפועל, שכן ליהודי הנודד הוצע מקום בלתי ריאלי בעליל (אחרי העשירי ברשימה). כל הסיבוב המביש הזה נעשה אחרי שלטענת מקור חדשותי אחר, ניסה שטרן 'להתקבל' כחבר במפלגת הטרנד ההיא שהוזכרה כמה שורות קודם לכם בתמיהה הראשונה, ולא צורף, מעניין למה.

אז ככה, על האלוף במיל' אין קושיה חזקה. פנסיה מהכנסת מקבלים רק אחרי שתי קדנציות ואך טבעי שאדם מכובד ידאג לעתידו הכלכלי. אתם יודעים, היום הדילים בדיור מוגן לא משהו. גם על ראשי המפלגות שמקבלים את הצעותיו בהתעניינות ומראים נכונות כלשהיא, אין תמיהות. הם הרי דואגים לבטחוניסט במפלגה, זה שיהיה שר הביטחון בממשלה שיקימו..

אבל הציבור. ריבונו של עולם – הציבור, זה שמצביע למפלגה מסוימת בגלל דעתו או חוסר דעתו. אלו שבוחרים מנהיג על פי השקפותיו או על פי שערותיו המסורקות. האם לכם לא אכפת מי נצמא ברשימה שאותה תבחרו? האם אתכם לא מעניין מי מייצג את דעותיכם והשקפותיכם בכנסת ישראל?

רגע אחד, יש לי דה ז'וו.