"הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה"
[הפטורת פ' שמות]. ומדייק אדה"ז בתו"א מהי השייכות בין "הבאים [מצרימה]"
להמשך הכתוב "ישרש יעקב וגו'". וממשיך שם "הנה כתיב כה אמר ה' בוראך יעקב
ויוצרך ישראל", וצלה"ב מה שדוקא ביעקב נאמר בריאה, אף ששם ישראלהוא נעלה
יותר ובו נאמר יצירה? ולהבין זה מקדים דכוונת ירידת הנשמה בגוף היא –
לצורך עלי' שלא בערך ע"י עבודתה בעוה"ז התחתון. וזהו מה ש"מצוות" נמשלו
ל"פירות", דכשם שצמיחת הפירי הוא ע"י השרשת הגרעין במקום הראוי לזריעה
–בארץ דוקא, עד"ז צמיחת המצוות הוא דוקא כאשר הן נזרעות ומתקיימות בבני
ישראל – "כי תהיו אתםארץ חפץ", ודוקא בארץ הלזו התחתונה ע"י נשמהבגוף,
בחי' יעקב – יו"ד עקב. וזוהי ההוראה והנתינת-כח מלימוד הפסוק "הבאים ישרש
וגו'" בתורה: צריכים לדעת שתכלית ירידת נשמתומאיגרא רמה לבירא עמיקתא
– הבאים עכשיולמיצרים וגבולים דסדר השתלשלות ודגלות וכו' – היא "ישרש", "ער
זאָל דורכנעמן דעם ארץ" עד שיתגלה שהיא "ארץ חפץ", ע"י שהוא בבחי' הביטול
ד"יעקב", עד ש"יציץ ופרח ישראל וגו'". והלימודמביא לידי מעשה – שלא מתפעלים
מ"מצרים", ואדרבה, דוקא מהחושך כפול ומכופל שנמצאים בו נעשה העלי' שלא
בערך בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו.
ממאמר ד"ה הבאים ישרש יעקב, כ"ד טבת ה'תשל"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.