רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 7 בנובמבר 2014

טופח על מנת להטפיח

מאת חב"דניק

אין משחקים. אחרת זה לא יעבוד... אפשר לעשות פעולות, מקורבים, להתמסר וכו' וכו' אבל לעשות חסידים חיילים אמיתיים של הרבי ועוד שיהיו 'טופח ע"מ להטפיח'?....

כותב הנני במטוס חזרה בו חוזר הנני מההלוי׳ של ר׳ מולע.
כותב הנני בלי שום עריכה אלא לפרק את אשר על לבי בפני אחיי מביני ענין ואקוה אשר תבינו על לבי. ואבקש לא להוציא
מסתכל הנני במטוס שנסע במיוחד עם 250 איש (ו200 איש נשארו בשדה התעופה כי לא הי׳ מקום) ורואה אני קהל של אנ״ש של דור ראשון של בעלי תשובה ובניהם, זר כי יראה זאת עצמה בטח יתמהה: נו מילא דור ראשון שהתקרבו ע״י ר׳ מולע, אולם מה לקח כ״כ את לבם של הדור השני?
אולם לענ״ד זהו סוד האישיות של ר׳ מולע, ואחלק בפניכם כמה אפווזידות שאני בתור דור שני חויתי בעצמי ובסוף אוכל אולי להסביר הנ״ל:

להמשך כנסו כאן:


* בפעם הראשונה שנסעתי לישיבה במנשסתר בהיותי בגיל ארבע עשר חזרתי בבין הזמנים לפאריז והגעתי לסמינער של ר׳ מולע (אותו מארגן מידי שנה בקיץ עבור הסטודנטים וקובע ברכה לעצמו), מיד כשהגעתי פגשתי את ר׳ מולע קריאת צהלה פרצה מפיו ונישק אותי בחיבה ואז ביקש ממני להתיישב לידו ולספר על חיי הישיבה, הוא שאל אותי האם בתור צרפתי יש לך בעיות בישיבה, הייתי אז בגיל צעיר ואמרתי שאכן יש דבר שלפעמים כואב ומציק לי והוא שהבחורים האנגלים והאמריקנים לא אוהבים כ״כ את הצרפתים ומכנים אותנו בכינוי לעג (פרנצי׳...), ר׳ מולע אמר לי אל תדאג זה תמיד הי׳ אפילו בזמני היו בחורים שהיו מכנים הישראלים גם בכינויי גנאי.
נזכר הנני עכשיו בסיפור זה וחושב הנני לעצמי ר׳ מולע נושא על כתפיו חובות עצומים ומוסדות וקהל אנ״ש וכו׳ ובכל זאת מתיישב ליד בחור צעיר ומעודדו ומנחמו על דברים פעוטים...
(יונגערמאן א׳ סיפר לי שכשהי׳ בחור סבל מכמה קשיים משפחתיים ר׳ מולע ביקש ממנו לפני לכתו לישיבה להתקשר אליו כל שבוע ולעדכן אותו על לימודיו בישיבה, וכך עשה במשך ג׳ שנים!!).
ביום בו נסעתי לשליחות בנורמנדי, ר׳ מולע ביקש שאבוא אליו ושאל אותי כמה שאלות בקשר לפרנסה וכו׳ למחרת אני מקבל טלפון מהנהלת הבית ליובאוויטש שר׳ מולע ביקש לשלם עבור המקרר והמכונת כביסה שלי! אני בטוח שבימי השבעה נשמע כאלו סיפורים למאות!
* שבת שלפני הסמינר השתא נסענו כמה מהאחראים עם ר׳ מולע להכין המקום וכו׳ בשבת קודש אחרי ההתוועדות, ר׳ מולע התיישב לאכול וכשחשבתי שכבר הלך התיישבתי בשולחנו לדבר עם יבלח״א בנו לוי שי׳ ואז ר׳ מולע חזר לשולחן וכשראה אותי שאלני אם עשיתי קידוש אחרי שעשיתי קידוש דאג שאכול ואז במין תרעומת צעק ״נו איפוא המשקה?!״ ראיתי שנמצא במצב רוח טוב והתחלתי לשאול ולבקש ממנו שיספר על ההדרכות שקיבל עבור אנ״ש בפאריז (דיברנו על שיטת הרבי לדעתו בכל הקשור לעליית אנ״ש מצרפת לאה״ק, וכו׳ ועוד חזון למועד). וכששאלתי אותו באחד הענינים ״אבל בדעת תחתון האם יש הסבר לשיטת הרבי״, מולע הסתכל עליי כל כולו בפליאה ואמר ממתי צריכים הסבר לשיטת הרבי, זו תמצית שיטתו אם הרבי אומר דבר אסור לערב השכל צריכים רק לציית (ועיין שיחת שלח השי״ת).
א׳ מאנ״ש סיפר לי שבפעם הראשונה שנכנס ליחידות בראשית שנות הלמ״דים, ביקש מר׳ מולע הדרכה מה לכתוב בצעטל, ר׳ מולע אמר לו (וכך עשה..) בצעטל תכתוב רק שאתה מבקש ברכה מהרבי להיות מקושר אליו!! אחיי ורעיי אי׳ העט ואי׳ הסופר שיוכל לתאר איך ששליח שמקרב זה עתה בחור ליהדות מדריך אותו שהדבר היחיד שצריך לדאוג זה להיות מקושר לרבי וזהו!
ר׳ מולע הי׳ כל כולו מקושר לרבי, משפחתו הקרובה של הרבי היו מאוד יקרים ללבו, כל פעם שהי׳ מזכיר את אביו או אמו של הרבי הי׳ קולו נשנק בדמעות. בזמן השבע ברכות שלי חגרתי את הגרטל כאשר אני מתחיל לחגורו מאוחריי, ר׳ מולע הסתכל בי ואמר לי למה אתה חוגר את הגארטל ככה? הרי הרבי הי׳ חוגר כשהגארטל מלפניו, אמרתי אני זה עתה מתחיל... ר׳ מולע אמר לי לפני שעושים דבר חדש צריכים לדעת היטב איך הרבי נהג!
* אני כאמור במטוס כל כולו מאנ״ש, ועל ידי יושבים כמה מזקני ״לע גרופ״ (הכינוי שהרבי כינה את קבוצת הצרפתים) אשר זה למעלה מ24 שעות שלא נתנו שינה לעיניהם, ולא אכלו כהוגן טלטלו את עצמם לנסוע לאה״ק ומה עושים עתה? לומדים רמב״ם ג״פ (שאגב זה עצמו דורש התיחסות מיוחדת איך שר׳ מולע תבע שאין ללמוד פ״א אלא ״בלי פשרות״ יש ללמוד ג״פ!) שחלילה לא ירדמו לפני לימוד רמב״ם, ואת זה למדו מהדוגמא חי׳ האישית של ר׳ מולע: אשר מעולם לא החסיר אפילו יום אחד ללמוד רמב״ם ג״פ אפילו בשעת חוליו! וסיפר לי רופאו האישי אשר בביקורו אצל ר׳ מולע ביום הושענא רבה בבית רפואה בו שהה התאונן בפני רופאו אשר הנהו מאוד בצער כי אתמול בלילה נרדם והתעורר בחמש לפנות בוקר ורק אז קרא את כל התהילים במקום לקרוא מיד אחרי חצות, הרופא הנרגש אמר לי אתה מבין? הוא סובל יסוריים נוראים בכל גופו והתלונה היחידה שלו היא שלא אמר את התהילים של הושענא רבה בזמנו!
* כל שבת אפילו בשנים האחרונות בעת חוליו הי׳ ר׳ מולע מתועד ב ״זיבצען״ (הבית כנסת ברחוב רוזיע בו התפלל הרבי בהיותו בפאריז) בבחי׳ חוק בל יעבור יהי׳ זה אפילו לשעה קלה, וחינך דור אשר מונח בפשיטות אצל האשה, הבנים והבנות אשר האב/ הבעל לא חוזר הביתה לפני השעה שלוש אחרי הצהריים כי בשבת צריכים להתוועד, איפוא יש כזה חינוך בקהילה אחרת??
* החינוך אותו חינך ר׳ מולע ואותו דרש ותבע הי׳ חינוך והתנהגות בדרכי החסידים בלי פשרות! באסיפות הי׳ תובע ודורש, הוא לא הסתפק בהישגים שנעשו אפילו כאשר סיפרו לו שבמבצע לולב פעלו על יותר משלושים וחמש אלף יהודים לברך על הלולב הוא לא התרגש, אולם מצד שני ידע גם לעודד, ותמיד התגאה ושיבח את האחדות המיוחדת השוררת בין קהל השלוחים (המונה למעלה ממאה ועשרים שלוחים!) בפאריז והגליל.
* הייתי בבית רפואה בשעותיו האחרונות (כאשר הרופאים אמרו שזה הדקות האחרונות נכנסו זקני הגרופ וביחד קראו שמע ישראל בשעת יציאת נשמתו הי׳ זה מחזה שלא ישכח ואף עין לא נותרה יבשה) ולויתי אותו ביחד עם אלפים עד לדרכו האחרונה, ראיתי אנ״ש, מקורבים וכאלו שלע״ע לא דתים, וכ״א בכה כי כל אחד חש קרבה מיוחדת אליו, ראיתי שלוחים צעירים השייכים לדור השני שיבבו ובכו בלי הפוגה, א׳ מהיונגלייט הצעירים אמר לי בדמעות כשהוא לא מצליח לדבר: רק לפני שבוע ר׳ מולע התקשר אליי ובישר לי בשמחה שזהו ת״ל מצא מקום לשליחות עבורי, והיונגערמאן ממשיך ואומר לי: אתה מבין? הוא נמצא בבית רפואה והשמחה שיש לו היא שת״ל אחרי קשיים וכו׳ מצא מקום לשליחות עבור עוד אחד (אגב זה גם נושא מיוחד בפ״ע איך שר׳ מולע הצליח לשלוח שלוחים דוקא מאותם שקירב ובמיוחד מבניהם).
* באסיפה האחרונה עם השלוחים לפני תשרי השתא (ובכלל זה הי׳ המוטו שלו באסיפות האחרונות) ביקש והפציר השלוחים למנות ולהביא עוד שלוחים וחזר על דברי הרבי שזה רק יכול לעזור להם.
חושבני שבכל הנ״ל נתתי אולי מענה לשאלה דלעיל מה הביא אותנו הצעירים ומה כ״כ משך אותנו אליו, הוא פשוט התמסר לגמרי בכל מכל כל עבור ה ״גרופ״ מול עיניו היתה דאגה אחת ויחידה ווי קען מען בריינגען צום רבי׳ן נחת!
הרב י.י. גאנזבורג פעם 'סנט' בנו בהתוועדות:
"מה אתם חושבים, איך מוליע אזימוב 'הפך' את צרפת?! הוא התפלל ב'עבודה' כל שבת 5 שעות!..."
 הרבי בירך אותו שתהי' לו הצלחה למעלה מן המשוער. אבל אין ספק שהוא עשה את הכלי לזה. בהתמסרות מוחלטת עד הרגע האחרון...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.