בנוסח ה"יהי רצון" שלאחרי חיבוט ערבה בהושע"ר נאמר שפעולה זו
"ממתקת את הגבורות". שעי"זדוקא נפעל עילוי גדול ביותר - תגבורת החסדים, ועד
שלעת"ל יאמרו "אודך ה' כי אנפת בי" כי יראו את גודל העילוי שנפעל ע"י
ירידה בגלות. אלא שעדיין נשארת השאלה הרי הקב"ה הוא "כל-יכול", והי' יכול
לתת את כל ה"שטורעם" שלעת"ל בלי גודל הירידה של הגבורות דגלות??!! והרי אין
שום מקום בשכל לשם מה צריכים את כל ה"מאטערניש"דשכינתא בגלותא,
משיח בגלותא, כאו"א מישראל
בגלותא במשך למעלה מ-1900 שנה!!!! (שלכן נאמר ע"ז הלשון "אודך ה' כי אנפת
בי" - לשון שלאמונה ולא הבנה), והטעם היחיד שי"ל למה באמת העלים ה' את
התועלת מענין הגלות מהבנתנו, כי רצונו ית' שיהודי יבקש ויצעק באמיתיות "את
צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.. לישועתך קוינו כל היום", ואם
הי' איזה מקום בשכל לענין הגלות אי אפשר לצעוק כך באמיתיות. אבל ביחד עם כל
זה יש להיות בשמחה גדולה ביותר ובאמת, ובפרט בהושע"ר - סיום וחותם דשמחת
ביה"ש, ועי"ז ימהרו את פריצת גדרי הגלות וביאת משיח צדקנו!
משיחת יום ג', אור להושענא רבה ה'תשד"מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.