גזענות לגיטימית וגזענות שאיננה לגיטימית

הרב אליהו קאופמן

כותב שורות אלה מתנגד לכל התבוללות של יהודי ויהודיה עם כל בן או בת נכר. כך אנו מצווים וכך שמרנו על ייחודנו כהעם העתיק בעולם, ששרד עד היום. אבל יותר מכך אני סולד ומתנגד לגזענותם של אלה המכשירים את מעשה זמרי עם בני הנכר הלבנים ודורשים שכר כפינחס כשהם מכשילים את הקשר עם בני הנכר הצבעוניים. ובמה דברים אמורים?

   הרוחות שוב סוערות כאשר חתונה בין יהודייה בשם מורן לערבי בשם מחמוד מפורסמים ברשת. לצד קריאות הזעם –  שמונעות מגזענות לאומנית ולא מנקודה דתית טהורה, עולים גם "סייגים הגיוניים" כמו מה יהיה על הילדים בהמשך, למי הללו ישתייכו ומה יקרה משפטית בירושה שלהם, שהרי עפ"י ההלכה היהודית וגם האסלאמית הם יהודים ומוסלמים כאחד. אבל עכשיו עצמו עיניים והיזכרו כמה חתונות מעורבות כאלה מתקיימות כל לילה באולמות "כשרים למהדרין" בין יהודים ויהודיות לבין הסלאבים או כל בן נכר שצבעו לבן? האם גם אז לאומניי הצביעות הופכים כיסאות על ההתבוללות הזו? יתרה מכך, לא פעם ולא פעמיים מגלים החתן או הכלה היהודיים כי בן הזוג שנשאו איננו כלל יהודי. לפעמים שני הצדדים יחד יודעים זאת אבל רשם הנישואין או הרב המחתן איננו יודע זאת. זוהי הונאה חמורה שהיא גרועה מהתבוללות גלויה. 

להמשך כנסו כאן:

 

    כך למשל – לפני כשנה וחצי , הופיעה בתשדיר הבחירות של ש"ס הבעיה הזו תחת הכותרת : "כוכבית גיור". בשעתו יצאתי נגד השידור הזה בשצף קצף משום תמונות הפריצות של השידור אבל רוב אלה שיצאו נגד ההקרנה (שלבסוף הופסקה בלחץ "ישראל בתינו") דיברו "נגד הגזענות נגד יוצאי חבר העמים". אבל אותם "צדיקים" משתתקים ואינם רואים כ"גזענות" כיום, כאשר הצגת ההזמנה לחתונה מוצגת בכל אתר ואתר. הנישואים בין יהודיות לערבים הם עדיין כפרומיל לעומת ההתבוללות עם הסלאבים, כאשר לא פעם ולא פעמיים לא כל הנוכחים יודעים על ה"חתול בשק" גם בזמן החתונה. כך למשל זה אירע תחת ידיו של "רב ראשי" לשעבר הממתין  למשפטו.

     בשנת 2001 הגיע אלי –  לרומניה, הרב יונה מצגר ( אז עדיין "רב שכונה" בת"א שהיה מציג את עצמו כ"רבה של ת"א"...) ומיד פנו אליו מספר ישראלים שיגייר את חברותיהם הרומניות, תוך שהוא פוגש אותן . אחד ה"גיורים" הללו נחשף לאחר כמה שנים בעיתון "מעריב". מי שלתומנו חשבנו שהיא גוירה ע"י מצגר (וכך הוא טען באוזני...) התגלתה כבת נכר לחלוטין ביום חתונתה! הסתבר שמעולם לא גוירה אלא נרשמה ב"רבנות ת"א" כ"יהודיה" שחיה בת"א, ונישאה לחברה היהודי. משנשאל מצגר על כך הוא היתמם וטען כי אין מחובתו כמחתן לבדוק כל אחד ואחד. אבל למעשה מצגר הכיר את הנכרייה היטב מרומניה והוא היה "יועץ הנישואין" שלה. על רישום הנישואין היה חתום "רבה של ת"א" דאז , הרב שלמה עמר...

    אבל פרשת מצגר איננה הפרשה היחידה בה נכרים נישאים כיהודים. לפני כשנתיים היה מקרה בו עסקן בכיר בליכוד בב"ש , נשא נכרייה מחבר העמים בנתיבות, ללא שום תעודת יהדות מצידה. אבל על המקרים הללו לא מתעוררת שום בעיה אצל "יפי הנפש" המתעוררים רק כשהשם מחמוד מופיע במקום ייבגני או נטשה.

     גם הדאגה ל"ילדים שיוולדו בעתיד" איננה כה תמימה ועולה רק כאשר יהודיות נישאות לערבים. מניסיוני בחו"ל –  וגם בארץ , ראיתי כיצד ילדים מנישואים מעורבים אינם מתקבלים בקלות בשום חברה , וכיצד הגיבו הללו כאשר סיפרו להם על ה"מוצא האפל" והאחר של האב או האם, ולפתע הם גילו כי הם בעצם שייכים לעוד עם או דת. ילדים כאלה –  שנולדים ליהודים שנשאו לבני/בנות חבר העמים, עלולים לגלות לימים גם גילויי אנטישמיות ואף ניאו נאציזם כלפיהם מצד ה"חמים" וה"חמות" או ה"גיסים" וה"גיסות", וכבר היו הרבה דברים כאלה מעולם. ילדים כאלה אינם רק בעיה לעצמם (כמו במקרה הערבי – יהודי) אלא הם מטרד ובעיה ללא מעט יסודות יהודיים בעתיד כמו קהילות יהודיות, בתי כנסת ובני זוג עתידיים.

     לסיום, לא מעטים –  ובראשם כמובן "יד לאחים" ו"לב לאחים", יטענו שוב ושוב כי חתונת מחמוד ומורן היא תוצאה של מפגשי נוער ליהודים וערבים. יתכן שהם צודקים אבל במגזר הערבי יש לא פעם גם חוגים מקומיים שמתנגדים להתבוללות הזו בעוד שנכרי חבר העמים ששים אלי קרב על ההתבוללות הזו , שיוזמתה ממלכתית וצבאית וכבר מהגן וביה"ס היסודי משקיעים בהצלחת ההתבוללות הזו ובהפגשת יהודים צעירים עם הנטשות וההאולגות. מעניין ששם לא נשמע קולם הנגדי של "יד לאחים", "לב לאחים" , חב"ד וכל שאר ה"פעילים" כ"נגד התבוללות" עם אחמד ומחמוד.