רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

מכתבים קצרצרים


משועממים השתתפו בהפגנה!
מדובר בביזיון למארגני ההפגנה, הם זועמים על כך שהרבנים נשארו במאה שערים ולא הצטרפו להפגנה טענו שהרבנים יודעים רק לדבר ותו לא.
עמדו קומץ משועממים בלבד וכל הציבור הטבעי שנקרא להגיע להפגנה נעדר.
אין ספק שמדובר בימים אחרים הציבור התפכח

המטרה הפגנות ולא שחרור הבחור!
מפריע לי מאוד שבזמן מלחמה מפגינים זה לא הזמן לזה, אבל נניח בחור במאסר וצריך לשחררו, האם זו הדרך או שמא זו ההוכחה הכי טובה למשטרה כי היהדות החרדית מפולגת ואין צורך להתייחס לחבורת קיצונים מטורפים ומשוגעים שמפגינים, זה החיים שלהם בלעדי זאת אין להם קיום בעולם מפני שאף אחד לא מסתובב לכיוון שלהם. הרושם הוא כי המטרה היא ההפגנה שיזכרו שהם קיימים ולא שחרור הבחור, מפני שבהשתדלות של העסקנים אפשר להשיג הרבה יותר, במיוחד אם מדובר בעסקנים שהם בעד ההתייצבות יתייחסו אליהם אחרת מאלו שהם נגד וישיגו מהר יותר את מבוקשם

ליטאים נגד ליטאים - הכביסה המלוכלכת
זו כבר תקופה שבכל תקופה מוציאים לאור איזה חוברת או ספר של זה נגד זה בעולם הליטאי, כאשר נניח המחבלים כותבים נגד הרב שטיינמן כותבים השונאים נגד הרב אויערבך או אחרים מהם, וגם אם זה נכון שהשונאים יותר מתגוננים מאשר תוקפים מפני שהם פחות כותבים ספרים נגד הרב אויערבך וטעות בידם מפני שההתקפה היא ההגנה הכי טובה ועליהם להכות ולהפשיט את הרב אויערבך מפני שרק זה יחנך את הצד האחר, ואולי לא, מפני שלא איכפת להם כלל הכבוד של הרב אויערבך חשובה להם האג'נדה שלהם שהיא שירות איזה פשקוויל שרייבער שכתב שנים מאמרי מערכת ב'יתד נאמן' שגם הרב אויערבך בשירות העבדים העובדים אותו, מה שקורה בסיפור הזה, שאם החסידים היו צריכים הוכחות מצויינות כמה לכלוך יש בעולם הליטאי אינם צריכים עוד לעשות כלום, המחבלים והשונאים עושים להם את העבודה הכי טובה להוכיח כי אין לחסידים כלל ממה להתבייש וכי המצב אצל הליטאים פי אלף יותר גרוע

עולם התורה או עולם הפוליטיקה?
ההרגשה הזו כבר ברחוב החרדי כשלשים שנה אבל עכשיו במשנה תוקף, כי עולם התורה השתנה, וכי המטרה אינה תורה אלא פוליטיקה, מאז החדירו פוליטיקה לישיבות משום מה הבחורים עסוקים יותר בפוליטיקה מאשר בתורה, מפני שגם התורה שלהם הפכה להיות שירות של קבוצה פוליטית, עד כדי כך ששמעתי השבוע ראש ישיבה ידוע אומר לחברו כי הישיבות 'שלנו' טובות יותר, חיים בתחרות ולא בתורה לשם תורה שבה לא שייך תחרות מפני שכל אחד במידתו ויכולתו צריך להשיג את מה שהוא מסוגל ויכול. השנתיים האחרונות גילו רק טפח מן האמת המרה, כי זה כשלשים שנה הישיבות הפכו למוקדים פוליטיים ולא עוד לתורה לשם תורה, מי שעדיין מאמין בזה אין לו מה לחפש בעולם הישיבות, היום אתה חייב להיות 'נאמן' לראש המפלגה זה מה שעושה אותך למשהו, בלעדי זאת תרקב אי שם מפני שלא תעניין אף אחד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.