ההקלטה שעשו היא ההוכחה הכי טובה למה שהתכוונו, הם לא חיפשו לדבר עם ר' גרשון להגיד לו מה קורה, הם חיפשו דרך להכפישו, וההוכחה שהם לקחו עימם מקלט, אם כוונתם היתה טהורה לא לוקחים מקלט אלא באים כמו כל אחד אחר לשם שמים
המחבלים מציגים דו שיח בינם לבין נכד ר' גרשון איידלשטיין ור' גרשון עצמו, אבל נמנעים מלתאר את הדקות הראשונות מה קדם לשיחה הזו, מפני שאז יבינו ויסתכלו על הדברים אחרת, הם מציגים את הסוף ולא את אותו קטע שמסביר מדוע חייבים היו להתנהג עימם ככה
המחבלים הגיעו לדירתו של ר' גרשון וראו שלט לבא רק בזמן קבלת קהל, הם אבל לא רצו לחכות לקבלת קהל, אז הם פרצו בכח, כשבפנים נמצאים הנכד של ר' גרשון ור' גרשון ששמעו צעקות ומכות עזים בדלת ופתאום הדלת נפרצת, מה צריך יותר מזה בשביל להבין איזה פחד נפל על הנכד ועל ר' גרשון כאילו מדובר בחיות בבריונים שודדים וגזלנים. אם היה מדובר בבני אדם, הם היו דופקים בדלת יפה, וגם אם היו אומרים להם כי עכשיו לא שעות הקבלה בבקשה תבואו בזמן אחר עדיין לא מתפרצים בכח ונכנסים בלי רשות מפני שזה מפחיד וגורם שידחו אותם
המחבלים פרצו את הדלת הנכד צעק עליהם תעזבו תלכו מכאן, והם בכח צעקו עליו אנחנו רוצים לדבר עם הראש ישיבה וכך התפתחה השיחה. - לא מבקשים להזמין משטרה סתם ככה רק מפני שמישהו מבקש להכנס, כשעושים זאת בכח אז הסיפור שונה
אבל המחבלים מחפשים את טובתם לא רוצים שיידעו את האמת, אז הם פרסמו רק את הדו שיח הסופי ולא את כל מה שקדם למעשה הזה
וכן הם מתארים את הדו שיח
ההקלטה נפתחת בצרחות היסטריות של הנכד השומר בבית "תעוף מפה הרגע" "תלך מפה" "תצא מפה" "זוז מפה" "תזמינו משטרה".
השואל: "אפשר לדבר עם הראש ישיבה ביחידות, באתי לדבר עם הראש ישיבה, הם מפחדים שאני יספר לראש ישיבה משהו".
הגרי"ג אדלשטיין: "אני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לשמוע".
השואל: "הם עשו פשע איום ונורא, הם מפחדים שהראש ישיבה ישמע".
הגרי"ג אדלשטיין: "אני לא רוצה לשמוע, אני לא עשיתי את זה".
השואל: "מה החכמה לא לשמוע? מה החכמה להתעלם? רק לשלוח את התלמידים שירביצו לר' שמואל?"
הגרי"ג אדלשטיין: "זה לא שייך".
השואל: "הם הרביצו לר' שמואל".
הגרי"ג אדלשטיין: "זה לא אני".
השואל: "בסדר? אפשר לדבר עם הרב".
הגרי"ג אדלשטיין שוב: "אני לא עשיתי את זה".
השואל: אז אני הולך מהבית, כל טוב"
הגרי"ג אדלשטיין שוב: "אני לא עשיתי את זה".
השואל: "שאלה, אני יעשה לרב משהו?" פונה לנכד: "אני מדבר עם סבא שלך, תכבד קצת!".
הנכד בצרחות היסטריות: "הראש ישיבה לא רוצה לדבר איתך" "אתה יוצא מהחדר הזה מיד".
השואל: "אני רואה שאתה מחליט לו" "תן לי לדבר איתו".
מהומה במקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.