רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

אין טוב אלא תורה

מאת הגאון רבי יעקב גרינוואלד

אוה"ח הקדוש בפרשתינו עה"פ ושמחת בכל הטוב, וזלה"ק גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה, כאומרם ז"ל (אבות פ"ו מ"ג) ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם.
מעשה:
א שווערע פרי מגדים, וואס טוט מען להלכה, כ'האב אבער גארנישט געקענט טוהן..... כן סיפר...... כדלהלן:
בבוקר קודם תפילת שחרית, הגאון האדיר רבי יעקב גרינוואלד שליט"א- מגדולי הדור בבני ברק, אשר עין לא ראתה בדורנו דוגמתו בהתמדה בעמקות ובהתעמקותו ידיעתו וגדלותו בתורה ובמדותיו הטהורות ויר"ש ואצילותו הנסוך על פני קדשו. עובר לו בבני ברק ברחוב קיבוץ גלויות - חסיד זקן אחד, ורואה את ר' יענקל שליט"א ששוכב על הרצפה רח"ל באמצע הרחוב בפישוט ידים ורגליים מעוטף בטליתו זוב דם, וטליתו מלא עם כתמי דם, כמובן שהלה נבהל כלול ובפרט בידעו במי המדובר, גדול הדור ר' יענקל! אוי וויי! תורה... חגרי... מתפלש בעפרים...., מיד ניגש אליו מלא חרדה ויראת הכבוד, ושואלו למצבו – ורוצה להזעיק את ה"הצלה", נענה ר' יענקל בבת שחוק: "ס'איז גארנישט! איך בין אראפגעפאלן", אבער ב"ה ס'איז גארנישט, היהודי הזה ראהו ועוזר לו להקימו, ו*ר' יענקל שליט"א אץ רץ לבית מדרשו, ואינו שם לב לכאבו ולדמו!* (כמאמר הגמרא (שבת פח.) דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא, בהכנסו לבית המדרש, אמרו לו המתפללים שהוא מלא שותת דם, ואולם הוא רוחצו – ואומר שאולי אפשר לחכות עד מוציא שבת, אבל הסובבים המה ראו ותמהו איך אינו מרגיש – הלא יש לו חור רציני במצחו, וכן מלא חבלות בפניו, והוא שוחק וראשו בתורה, אולם שמע לעצת הסובבים, והלך לבית חולים ושם תפרו לו במצחו כמה תפירות, וחבשוהו בכמה מקומות, ובדקוהו, וב"ה אפילו שהרגיש (דבר נדיר אצלו לחלוטין שירגיש את גופו) כמה חבלות, הרי ר' יענקל יסוריו מחביא בלימודו בכל מקום שהוא שם בית מדרשו – אם זה ברחוב או בבית או בדרך או בבית המדרש, שם קובע מקום לתורתו.

ויהי ממחרת – ביום ראשון כשנכנס אחרי שחבשוהו ביתר שאת – והוא אינו מתבייש אלא בא לבית מדרשו כרגיל לתורה ותפילה, ויהי כשנכנס, אמר להלומדים הראשונים שפגשוהו – ורגילים לדבר אתו תמיד בדברי תורה ולהתפלפל אתו בכל מקצועות התורה: געהערט?! כ'האב נעכטן געהאט א שווערע מעשה! והלה עונה לו בתמימותו – בחושבו שר' יענקל מתבייש ממראהו בחבלו – כן! דע קלאפ און קאפ, אין די ניסים! ענה לו ר' יענקל: עה! דאס איז נארישקייטן, אלא השאלה שהיה קשה לי להלכה בשעת שהגעתי לבית חולים וישבתי על המטה ורצו להרדים את המקום לפני התפירה, אמנם הדאקטור היה גוי, אבל הרי לא הייתי בגדר של חולה שיש בו סכנה, והדוקטור היה צריך להרדים המקום לתפור בו, ומאן יימר שהיה מותר לי להניח לו? הרי להלכה אמנם לא עשיתי בעצמי המלאכה, אבל עם "דקירת המחט", היה אפשר שייצא דם, ואם זה פסיק רישא, הרי יש פרי מגדים שאפילו לא היה אמירה לעכום, אולם אם אני מניח לו, אסור, ולא ידעתי מה היה עלי לעשות, אלא שישבתי על המיטה ולא יכולתי לעשות כלום, וכן על מה שחתכו כמה שערות מהזקן בשבת לחטות המקום מהזיהום, לא היה לי ברור לכל הדעות שמותר לגוי לעשות בשבילי......

וכן הלאה התפלפל, בכל מיני שיטות נידחות בספרי הלכה ובספרי שו"ת, והיה זה לפלא מה היה אצלו בפשטות לחושב בשעת הכאב והיסורין, שזה היו הבעיות שלו! איפה אנחנו ואיפה הוא...... אשרי הדור שזכה לו! ואשרינו מה טוב חלקינו שזוכים אנו להסתובב בצלו.

מצורף כאן התמונה מיום שני שאחריו, בביתו נאוה קודש, בבית מלא ספרים בלויים מיגיעתו בתורה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.