הכדור במגרש שלנו

מאת משה בן-חיים

יש מידרג של כלכלנים שמצביע על יחס עלות-תועלת של משלם מיסים. כלומר עד איזה מצב עדיין יהיה כדאיי לאזרח לשלם מיסים כחוק, והכסף יחזור אליו בצורת שירותים שונים לאזרח. (רווחה, ביטוח לאומי וכדו').
הציבור החרדי לאחרונה חוטף מכה אחר מכה, ויש אפשרות שכבר עבר את הקוו האדום, ולא נשאר הרבה שהציבור החרדי יתנתק כלכלית מהמדינה. משום שזה מצב של כיוון חד סיטרי. רק שלם מיסים, ובכסף שלך יממנו הכל: בתי עינוגים ותיאטראות, הסדרים עם הקיבוצים, "תיספורות" לקונצרנים של הטייקונים בעשרות מליארדים, רשות שידור שלא מחזיקה את עצמה, מימון ענפי ספורט שונים ומשונים וכו'.
אך בכל דבר ולו הקטן ביותר באופן יחסי ששייך לציבור החרדי מיד תונף חרב הקיצוץ, על ידי לפיד, פירון, וחבריהם, בתמיכת בנט ונתניהו.
תחת הסיסמה השקרית "שיויון בנטל" מקצצים כל דבר שקשור אפילו בעקיפין לציבור החרדי. יש ענף שעדיין לא הספיקו לקצץ ממנו? או לחלופין להטיל עליו מס כבד שכבר לא כדאיי לעסוק בו.
קיצבאות כבר מיזמן נהיה בדיחה לאומית, וגם בזה שולחים ידיים.
ובדיור מחלקים פירורים לחרדים.
(אם היו שמים לב שהחרדים קונים הרבה חלות ביום שישי, מן הסתם היה כבר "מס מאפיות").
המכה האחרונה והכואבת היתה על בחורי ישיבה ואברכי כולל.
לדוגמא אם ראש כויילל של עשרה אברכים קיבל עד היום לכולם יחד 7200 ש"ח (720 לאברך) הרי שהחודש קיבלו 2790 ש"ח (279 לאברך).
ואם על כל בחור ישיבה התקבלה תמיכה עד עתה של 400 ש"ח לחודש, החודש קיבלו 155 ש"ח לחודש.
האם במצב כזה יש טעם לישיבות לקבל משהו בכלל? הרי כל מי ששכל בקודקודו מבין ש"תמיכה" כזאת זה כמו לתת היום לעני בדלת עשר אגורות! (סיכוי סביר שתקבל אותם חזרה..)
155 ש"ח לבחור שמתכלכל אש"ל מלא בישיבה יכול להועיל משהו? במצב כזה נאמר "לא מדובשך ולא מעוקצך".
אני לא מתיימר לחוות דעתי במקום גדולי ישראל אם לקחת את ה"עשר אגורות" האלו. אבל בהחלט המצב מתקרב ל"קוו האדום" שבו הציבור החרדי רק משלם מיסים וארנוניות, וצורך ברשתות פי כמה מהציבור הרגיל, ומניע את הכלכלה, ואת המעט שקיבל עד היום מנסים גם לקחת ממנו.

השאלה הגדולה היא: האם הכדור כבר במגרש של הציבור שלנו, ואם כן איפה המנהיגים שייקחו אחריות לבעוט אותו למגרש של היריב?