חוזרים לימים
שפוליטיקאי היה אליל
אוי, אני לא יודע
אם לצחוק או לבכות, כשדרעי היה יו"ר ש"ס לפני 14 שנה, הייתי נער צעיר,
כשדרעי נכנס לכלא הייתי בחור בישיבה קטנה, ודבר אחד אני זוכר מאותם ימים,
שבהפסקות, במקום לשחק היינו עושים רק דבר אחד: מדברים על דרעי.דרעי היה בשבילנו סמל למופת, מודל אמיתי לשאיפה, כולנו ראינו בו איש מצליח ומבריק שכולנו צריכים לשאוף להיות כמותו.
מדבקה של דרעי על התיק, לא היתה ענין של מה-בכך, כל ילד היה מנסה למצוא את ההזדמנות והדרך שלו להצדיע לרב אריה דרעי. הוא בשבילנו היה אליל, שכולנו צריכים לתמוך בו, להתפלל עליו, וגם מודל אדיר לחיקוי. בפורים כמו גם בהזדמנויות נוספות, מרכז החגיגה היה ממוקד ברב דרעי שסובל על שכמו את כל עוונות הדור, ושכולנו אשמים בצערו.
כשגדלנו קצת ודרעי בילה ימים ארוכים בבית הכלא מעשיהו, התחלנו להבין שיש מושג שנקרא "מועצת חכמי התורה", התחלנו לגלות מיהו מרן שליט"א, התחלנו ללמוד בספריו ולשמוע על גדלותו בתורה ובהנהגה.
דרעי יושב בכלא, ואנחנו כמובן חיפשנו אליל חדש, מי האיש שאליו צריכים אנו לשאוף, היה שם בסביבה איש אחד רזה וכחוש, אלי ישי שמו, אבל הוא לא היה מדבר על עצמו מעולם, תמיד הזכיר והדגיש רק את מרן. תמיד היה מזכיר שהוא רק שלוחם של גדולי ישראל.
גם בימי בחירות, לא היה מישהו אחר בפרונט, גם כשאלי ישי היה בסביבה הוא הדגיש שהוא רק המוציא והמביא של מועצת חכמי התורה, שהכל בזכותם, ורק הם שיודעים באמת.
ואו אז באותו רגע הבנו שכנראה גדולי ישראל הם אלו שצריכים להיות במוקד שאיפותנו, לא עסקן פלוני או פוליטיקאי אלמוני הם אנשי העידית, אלא אך ורק גדולי ישראל.
כולנו שמענו את מרן השבוע, ושמנו לב שהוא בחר לציין את העובדה ש"אלי ישי היה מנהל את הכל בחכמה ובענוה, ולא היה תולה את ההצלחה בו אלא אך ורק ברבנים".
כעת, ככל הנראה, חוזרים אנו לאותם ימים עגומים, כאשר יחד עם שלל הגזירות הקשות על 'עולם התורה', מתווספת גזירה נוספת והאלילות חוזרת לפוליטיקה. כששמענו שאריה דרעי יכהן כיו"ר ש"ס, נפל האיסימון שחוזרים אותם ימים קשים בהם פוליטיקאי היה אדם בעל דעה מצד עצמו, שילדי התתי"ם שאפו להיות כמותו.
מה יהיה? נקוה שהנערים של דור המשיח יהיו חכמים להבין שפוליטיקאי אינו ערך מצד עצמו אלא בסך הכל אמצעי, ומי יודע אולי גם ה'אלילים' עצמם (דרעי ואטיאס) ימצאו את הדרך להבהיר כי התורה הקדושה היא מרכז שאיפתנו - יותר מכל
אין ומעולם לא היה כל קשר בין מועצה זו או אחרת של "חכמי התורה" להתנהלותה של ש"ס. בדרג הגבוה ר' עובדיה יוסף הכריע והסריסים ביצעו. בדרג הבינוני והנמוך רודפי שלמונים התנפלו על הכספים ובזזו אותם לביתם.
השבמחקכעת ההכרעות של ר' עובדיה יוסף מושפעות יותר מתמיד מהלחצים של מקורביו,אבל הוא עדין המכריע - לא שום מועצה. בזיזת הממון נמשכת. אין לכל זה [ולש"ס] דבר עם עולם התורה.