רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 22 במרץ 2013

יוסי ביילין בא חשבון עם הנציגות החרדית וכותב: קשה לי להתלהב מיוניות שנובעת מנקמה - הטעות החרדית שהם לא עוד קבוצה קטנה הישיבה באופוזיציה טובה ובריאה לחרדים

טוב וחשוב לשמוע איך מסתכל עלינו אדם מבחוץ, איך הוא מנתח את המצב, הוא כותב דברים מאוד חשובים ומעניינים, ולמרות שאני והוא בשתי קצוות המתרס בכל שלשת השלמויות, כשהוא אומר דברים טובים חשובים ונחוצים אני מביא אותם, וקבל את האמת ממי שאומרה:

מאת יוסי ביילין:

אט אט חודרת ההכרה לתודעתם של העסקנים החרדים: הפעם הם לא יכהנו בממשלה. תדהמתם על מה שאירע להם, אף שהזדהו מראש עם ממשלת נתניהו שאמורה היתה לקום אחרי הבחירות, גדולה עד כדי כך שההסבר היחיד שלהם למצב החדש הוא חרם שהוטל עליהם כביכול. אבל הם פשוט אינם מבינים כיצד פועלת דמוקרטיה. יש הבדל עצום בין ניסיון להוציא מפלגה מן הכנסת או למנוע ממנה להיכנס לכנסת, בטענות מופרכות, לבין אי נכונות של מפלגות בגוון אידיאולוגי מסוים לשבת בקואליציה עם מפלגה אחרת או עם אישים מסוימים. 
אי אפשר להכריח, לא את יש עתיד ולא שום סיעה אחרת, לשבת באותה ממשלה עם מי שיטרפד כל יוזמה מטעמן. הייצוג בא לידי ביטוי בכנסת ולא בממשלה. אני מודה שגם לא נוח לי לצפות ביוניות המתפרצת של כמה מן הדוברים החרדים בכנסת: אני מקבל בברכה ובשמחה, כמובן, כל אחד שמצטרף למחנה האידיאולוגי שלי, אך קשה לי להתלהב מיוניות שנובעת מנקמה.
האופוזיציה עשויה להיות אתנחתא בעבור שתי הסיעות החרדיות: יהדות התורה וש"ס, כדי לבחון את דרכן בחברה הישראלית, אשר אותתה להן בבחירות האחרונות כי דעתה אינה נוחה מהן. אחרי הכל, מדובר בזרם שראה בציונות טעות מחרידה (הרב יצחק ברויאר טען, ב־1918, כי "הציונות היא האויב המסוכן ביותר שקם לאומה היהודית"), ואשר רואה בה, עד היום, אילוץ בעייתי, ששיתוף הפעולה איתו מצריך הצדקה מיוחדת.
לא פשוט להיות חרדי במליאת הכנסת, שהדיוקן היחיד הניבט בה הוא זה של תיאודור הרצל. לא פשוט לשתף פעולה עם נציגי התנועה הציונית שהוצגה על ידי אנשי אגודת ישראל כזו שדוחקת את הקץ, כזו המחדשת (ו"חדש אסור מן התורה"), כמי שממציאה לאומיות יהודית בשעה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", כדברי רבי סעדיה גאון, וכתנועה חילונית המורדת בדת. אני מודה שאחרי כמה עשורים בכנסת, ואחרי אינספור שעות שיחה עם עמיתיי החרדים, לא הצלחתי להבין כיצד הם מרבעים את המעגל. יכול להיות שגם הם אינם מבינים.

הגודל כן קובע

הרב איצ'ה מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל וגיבור מכתב ה"סטטוס קוו" מ־1947, אכן חתום על מגילת העצמאות ואף כיהן כשר בשלוש הממשלות הראשונות, אבל הרומן הזה הסתיים ב־1952 על רקע התנגדותו הנחרצת לשירות נשים בצבא ובשירות הלאומי. מאז ועד 1977 לא השתתפו החרדים בשום ממשלה (להוציא תקופה קצרה בת עשרה חודשים, ב־1960, שבה כיהן בנימין מינץ מטעם פועלי אגודת ישראל כשר הדואר). רק כאשר עלה הליכוד לשלטון חזרו הדתיים לקואליציה, אולם מאז ועד היום הוחלט שלא יכהנו כשרים בממשלה, כדי להימנע מזיהוי מופרז עם האחריות להחלטות הממשלה, והם מסתפקים בתפקידי סגני שרים וראשי ועדות בכנסת (ש"ס קיבלה היתר לשגר שרים לממשלה).
ככל שהציבור החרדי גדל, התרבו צרכיו, וככל שהתרבו צרכיו, התקשה לחיות מגמילות חסדים ומתרומות מחו"ל, והוא זקוק יותר ויותר לסיוע המדינה, מעבר למה שנובע מחוקי הרווחה. ככל שהוא זקוק יותר לסיוע המדינה, הוא חש צורך לשבת בממשלה. העיקרון המנחה הן את יהדות התורה והן את ש"ס (שקמה ב־1984 על רקע האפליה הקשה של החרדים האשכנזים את החרדים הספרדים) הוא הצטרפות אוטומטית לממשלת ליכוד, ונכונות להצטרף לממשלת שמאל רק בתנאי שקיים רוב התומך בה בכנסת גם בלי החרדים. השותפות הארוכה עם הימין הקצינה מאוד את שורות החרדים, ובעיקר את ציבור התומכים של מפלגותיהם - אברכים, שאין להם כל כוונה לשרת בצבא, הפכו למשיבים הניציים ביותר בכל סקר מדיני. מצב זה לא בנה גשרים בין החרדים לבין הציבור, שמוצא עצמו במרכז המפה הפוליטית הישראלית ומשמאלו.
מה שהציבור החרדי לא הבין הוא שמרגע שהוא כ־10 אחוזים מן הציבור בישראל, שוב אי אפשר להתייחס אליו כאל קבוצה אזוטרית או אקזוטית המתחפשת כל ימות השנה, ואשר מותר לה לנהל חיים מלאים משלה, הכוללים אי מילוי חובות אזרחיות. הגודל כן קובע, והם סבורים שלא. 
האתנחתא באופוזיציה היא הזדמנות נדירה למפלגות החרדיות להרהר בינן לבין עצמן מהו באמת יחסן למדינת ישראל. האם הן עדיין רואות בנו "ציונים", או שהן מוכנות לראות בישראל מדינה יהודית דמוקרטית הרואה עצמה בית לכל יהודי בעולם המבקש לחיות בה. 
האם יהדות התורה תמשיך לשחק את משחק סגני השרים והשותפות המסויגת? האם ש"ס תמשיך לקבל באופן מוחלט את מנהיגותו של האיש המגדף ומחרף כל מי שאינו חרדי בזרם שלו, כל מוצאי שבת, או שמנהיגיה יגלו שלא רק הרב חיים אמסלם מסוגל לדבר וידברו גם הם? האם הם חושבים שהציבור מסוגל לקבל את דבריו של עובדיה יוסף, ולא להתרחק מהם וממנהיגם הסבור שהכל מותר לו?

לייצג נאמנה

וגם על השירות הצבאי יהיה על החרדים לחשוב. הם יודעים מה אמר הרמב"ם על התורה ועל העבודה. הם יודעים שמעולם לא אירע ביהדות שציבור שלם הדיר עצמו מעבודה, וכל מי שמתאים ללמוד בישיבה ולא מתאים ללמוד בה, לומדים בה. החרדים חייבים להבין כי מה שהיה עד כה לא יכול להמשיך, כאשר מספרם גדול כל כך. הסיפור נגמר. או שיצליחו ליצור מצב שבו השירות הצבאי לא יהיה בבחינת חובה או שיציעו בעצמם את המכסה השנתית של התלמידים שילמדו בישיבות - שיקבעו את המבחנים, שכתוצאה מהם יושארו בישיבות רק כמה מאות מצטיינים.
חלק מחברי הכנסת החרדים הם אנשים נבונים, בעלי חוש הומור, מעורים מאוד בחייה של המדינה. אפשר להתווכח איתם, לשכנע אותם וגם, לעיתים, להשתכנע על ידיהם. התדהמה שאחזה בהם ברגע שהבינו כי לא יהיו חלק מן הקואליציה הבאה, הפתיעה אותי. ההתלהמות של חלק מהם כלפי מי שהחליף אותם בקואליציה הפתיעה אותי לא פחות. אני מקווה כי לאחר שיירגעו וישלימו עם מצבם החדש, יוכלו לקיים את הדיון הפנימי ההכרחי כדי שיוכלו לייצג נאמנה את שולחיהם בתוך החברה הישראלית.

3 תגובות:

  1. יוסי ביילין כותב כל הזמן בנוסח " הם צריכים"

    - ולא מפיו אנו חיים.
    הוא "לא מדייק" כאשר הוא כותב שהחרדים הצטרפו רק
    בדלית ברירה לממשלת שמאל.להפך - הם הצטרפו לממשלת בגין רק כשהתברר שאין למערך סיכוי להרכיב ממשלה.
    הוא "לא מדייק" גם כשהוא כותב שכתוצאה מישיבה עם הימין נוצרה בציבור החרדי אהדה לימין.
    . האהדה נוצרה בשנות החמישים והשישים כאשר גם הימין וגם החרדים היו מוקצים מחמס מיאוס בעיני השמאל.לציבור הדתי יש הרגשת תעוב כלפי יוסי ביילין ואבותיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. עם כל אי-הדיוקים בדבריו של ביילין, הוא צודק באופן כללי. הנציגות החרדית צריכה להחליט איפה היא עומדת בשאלות היסודיות. אי-אפשר לרבע את המעגל.

      מחק
  2. יוסי ביילין כתב:
    הם יודעים מה אמר הרמב"ם על התורה ועל העבודה. הם יודעים שמעולם לא אירע ביהדות שציבור שלם הדיר עצמו מעבודה, וכל מי שמתאים ללמוד בישיבה ולא מתאים ללמוד בה, לומדים בה.
    כשאינטלקטואל טועה - קורה.
    כשהוא מסלף - חובה להעמידו על האמת: מעולם לא אירע ביהדות שציבור שלם אינו שומר תורה ומצוות באופן מוצהר הפוגע בנצחיות עם ישראל.
    יהודי שאוהב אותך יוסי.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.