רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 10 בפברואר 2013

בין שיטת ה'כן' לשיטת ה'לא'

מאת שלמה מרקוביץ:

השתיקה הרועמת האופפת כעת את מחנה המחבלים, צפויה לחלוטין, למרות שלכאורה דווקא עכשיו הוא הזמן לעמוד ולומר את מה שיש לומר, להציע רעיונות, ולהבהיר מה יש לעשות בזמן זה, השקט נשמר, למעט הסיסמה "בלי פשרות וויתורים" לא אומרים כלום, רבים סבורים כי שתיקה זו נובעת מהמשבר הגדול שפקד את מחנה המחבלים מאז ההסכם התמוה עם גור, והקריסה המוחלטת שלו לאחר שנתקבלו 7 מנדטים, מה שהרס גם את הרווח הפוליטי שהיה יכול להגיע, אולי, במקרה של קבלת 6 מנדטים (ויכוחים על הרוטציה וחבירה לגור בעיריית בני ברק).
אולם האמת היא כי דרך זו, זו היא דרכם כסל למו, הגרי"ג אידלשטיין שליט"א נוהג להביא סיפור על העניין: יהודי עולה לבית עולמו, ניגש למבחן הגדול אליו התכונן כל חייו, פותחים הדיינים הבוחנים מסכת ברכות, היהודי לא יודע כלום. שבת, גורנישט. עירובין, גורנישט מיט נישט. וכן הלאה. אי שם במסכת בבא קמא יש לו ב' דפין, ובבבא בתרא ג'. שואלים אותו הדיינים, נו, מה למדת כל חייך, עונה היהודי, תגידו לי אתם איזה שטיקל - ווארט, ותראו כיצד אני מפריך אותו בק"נ טעמים.
גם בענייננו, דרך החבלה דומה, ניגשתי ליהודי "בעל השקפה", שאלתי אותו, נו, מה לדעתך צריך לעשות עכשיו, כן לגשת למו"מ קואליציוני, לא לגשת, על מה יש להסכים, על מה לא, וכו', אומר ה"חכם", זה אני לא יודע לומר, תגיד לי מה הרעיון, ואומר לך אם כשר הוא אם לאו...
על זה מבוסס גם כן עניין המאבק המתמשך שלהם בחב"ד ובש"ס ועוד, בעוד דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, כי כיום יש למקד את תשומת הלב בדברים אחרים ובעיקר לחזק את המחנה פנימה בדברים הטעונים תיקון, לחזק את יראת השמים, את דקדוק ההלכה, את המידות הטובות וכו', הרי שהזהות הבן תורה המחבל, אינה מבוססת על מה כן, אלא על מה לא! אני יהודי "בן תורה", בגלל שאני לא חבדני"ק לא שסני"ק לא חייניק לא מזרוחניק וכו' וכו', ולא בגלל שאני כן ירא שמים, כן מדקדק בהלכה, כן שקוע בתורה, וכן הלאה על זה הדרך.
דרך זו מבוססת אולי על המימרא הידועה בשם מרן הגר"ח "עשה לך רב, לא רק בשביל לדעת מה כן לומר, אלא בעיקר בשביל לדעת מה לא לומר" כדרך חיים, אלא שכמו שקורה בכל מקום שלומדים הלכות ודרכי חיים מסיפורים, כמו למשל בקהילות החסידים שמסתמכים על מימרות וסיפורים שאינם מוסמכים בכדי לעבור על הלכות וכו'. צריך לזכור כי צריך גם לדעת מה כן לומר, ומה כן לעשות.
ולכן לא יהיה זה פלא אם מיד לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני (ואולי אפילו עוד קודם, כשיעלו המחבלים על איזשהו זנב מידע מהמתרחש בחדרי המו"מ הקואליציוני) שנקווה שיגיע בקרוב, נתחיל לשמוע זמירות חדשות: כן התפשרו - לא התפשרו, כך זה נחשב "פשרה", וכך, אין זה נחשב "פשרה". ובכן מחבלים יקרים, אם יש לכם דבר מה לומר, תאמרוהו עכשיו, ותתמודדו עם ההשלכות שלו, אל תזרקו סיסמאות נבובות בשביל לצקת בהם תוכן לאחר מכן.
(נ.ב. ואל תשכחו שעל כל ה"פשרות" אחראי היום הרבי מגור, אהוב נפשכם...).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.